יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אריק בכר, ארנה לין, יובל יועז, יחיאל לימור, אהרון לפידות, עמוס שפירא, ישעיהו קומורניק, עמוס שוקן, צבי רייך, יוסף פרנקל, יאיר טרצ'יצקי, ענת פלג, ברי בר-ציון, רוני רימון.

פרוטוקול פתיחת הישיבה. אריק בכר: שלום לכולם, אני הודעתי בשבוע שעבר לנשיאה, שלאחר שבע שנים בתפקיד, אני מבקש לסיים את תפקידי במועצה. היא קיבלה זאת והסיכום הוא שאהיה עד ספטמבר. העליתי גם הצעה יוצאת דופן, שיש מועמד טוב לטעמי, שפגש היום חלק מהנציגים כאן. מוטי רוזנבלום, איש "מעריב" בעברו. הוא פנסיונר כיום ועדיין מאוד פעיל. הוא יעשה את התפקיד בהתנדבות, ויהיה צורך לבדוק החזרי הוצאות כאלו ואחרים. הוא איש בעל יכולות רבות, ברוך כישרונות ומלא באנרגיות. הוא כתב הרבה, גם בטלוויזיה וגם בעיתונות המודפסת. היום הוא גם כותב הרבה באינטרנט. זה יכול כמובן לשנות את תמונת המצב התקצובית של המועצה. נשיאת המועצה: כשמזכ"ל עוזב אנחנו מפרסמים מודעה ואז הוועדה מראיינת, כמו שהיה כאשר ויינברג עזב. הוועדה מדללת ובסוף הגיעו אליי שישה ובחרתי את אריק וראיתי רק בטוב. אבל לצערי הוא עוזב. הפעם אנחנו לא עושים את זה. שלחתי כמועמד יחיד את מוטי, שנפגש עם כמה אנשים וקיבלתי דו"ח על התרשמותם. הגדולה שלו היא שהוא לא רוצה כסף ולמועצה אין כסף. אני רוצה לסכם איתו חוזה לשנה ונראה איך העניינים יתגלגלו. בשנה הזו תהיה לנו גם אינדיקציה לגבי הפעילות שלו. אני מדברת גם על כנס גדול למועצת העיתונות בבאר שבע. יש לי גם את ראש העיר שנותן גיבוי ואוניברסיטת באר שבע. אני לא מכירה את מוטי אבל שוחחתי איתו והתרשמתי שהוא אדם רציני, האיש הוא עיתונאי במקצועו וגם עסק בארגון. יחיאל לימור: אני מציע לתמוך בהצעה הזאת משום שאני מכיר את מוטי הרבה שנים, גם מ"מעריב" וגם מגל"צ. יש לו ניסיון בעיתונות כתובה, ברדיו, טלוויזיה. לשבחו ייאמר, שהוא היה מהחלוצים של הדור הוותיק שנקשר לניו-מדיה. התחום השני הרלוונטי הוא היכולת והניסיון הארגוני שלו. הוא היה מפיק של הכנסים הראשונים באילת באגודה בת"א, הפקה של הוצאה לאור של פרסומים, כתיבה של ספרים. אנחנו מוצאים אדם שמצד אחד הוא יודע מה זה מדיה מכל הכיווני, בעל ניסיון ויכולת ארגונית, והעובדה שהוא מכיר שנים את מועצת העיתונות כיוון שהוא יושב כחבר בבית הדין של האתיקה. כל התכונות הללו, זה אדם שיש לו דרייב להצליח, והוא מייצג תופעה מאוד מעניינת של אדם שיצא לפנסיה, עשה כבר לביתו ולא זקוק לכסף. אם יש דבר שמפחיד אותו הוא להיות פנסיונר ללא תעסוקה, ואת המרץ הזה הוא מוכן להשקיע. מבחינות רבות זאת מתנה מהשמיים. כשלוקחים את תקציב מועצת העיתונות שחלק גדול מהתקציב הולך לשכר ולא לפעולות ומשתחרר לנו בהדרגה כסף רב. המבחן האמיתי שמוטי יצטרך לעמוד בו זה האם הוא מסוגל לארגן את הפעולות, ולבצע אותן בהצלחה. צבי רייך: דווקא משום שאנחנו בהליך לא רגיל, אפשר שייפגש עם הוועדה המקצועית, כדי שתהיה עוד עין, ברוח טובה וחיובית. נשיאת המועצה: אני לא רוצה לטרטר אותו. הוא נפגש עם הוועדה. אריק בכר: הוא נפגש עם הוועדה, חלק מחבריה נפגשו איתו היום. יאיר טרצ'יצקי: אני לא חושב שזה הפורום לדון בגופו של אדם. אני חושב שבשביל דברים כאלה צריך פורום יותר מצומצם שהמועצה תמנה. באופן כללי, יש לי התלבטויות האם אדם צריך לעשות את זה בהתנדבות. נשיאת המועצה: אני רוצה תקופת חפיפה ממושכת. בסופו של דבר הוא יצטרך לעבוד איתי. בואו ניתן לו הזדמנות. ארנה לין: אני חושבת שמפאת ההודעה של אריק ולהתנהלות המועצה, הדבר הכי יעיל כרגע זה לקבל את הצעת הנשיאה, כי לכנס ועדת איתור, לקרוא מאות קו"ח וכו'. איזה פגם אפשר למצוא בזה? זה רק לשנה, מאפשר חפיפה ממושכת, ממקסם את התקציב שיתפנה ונראה אם זה עובד. נשיאת המועצה: הייתי רוצה אם הוא מסכים, להתחיל חפיפה מיד. אריק בכר: כן, כבר בשבוע הבא, אנחנו רוצים לנסוע לבאר שבע. צבי רייך: אני חושב שצריך גם להביע הערכה כלפי מוטי, על זה שהוא מוכן לקחת את זה. אריק בכר: הוא יוזמן למליאה הבאה. נשיאת המועצה: בשיחה איתו אמרתי לו. אריק בכר: בנושא התקציב, לחיליק היתה הצעה בוועדה היום. יחיאל לימור: ההחלטה אומרת כך: הוועדה המקצועית החליטה לאשר את תקציב 2016 לתקופה של תשעה חודשים. עד סוף חודש יוני, תוך שלושה חודשים מהיום, המזכ"ל היוצא, בתאום עם המזכ"ל החדש, יכינו הצעת תקציב חדשה לשלושת החודשים האחרונים לשנת 2016, במקביל להצעת התקציב תוכן תוכנית פעילות מפורטת לשנת 2016. הצעת התקציב החדשה ותוכנית הפעילות יובאו לדיון ולאישור בפני הוועדה המקצועית לא יאוחר מיוני 2016. זה כבר ייצור מסגרת תקציבית ופעולתית שתחייב את המזכ"ל החדש. כמו כן, הוועדה מבקשת להביע בפני המליאה את הערכתה על פעילותו הברוכה ורבת השנים של מר בכר, כמזכ"ל המועצה. עלתה עוד שאלה אחת, לאריק יש שלושה חודשי הסתגלות והוא הסכים לסיים את תפקידו בסוף יוני ולהתחיל אז את תקופת ההסתגלות. כלומר, הוא יקבל את שכרו, יחפוף עם מוטי, וכתוצאה מזה ישתחררו לנו כספים, שיכנסו להוצאת התקציב המעודכנת. זה כבר ייתן למוטי בסיס תקציבי לתחילת הפעילות שלו. יובל יועז: אם זה מקובל על הנשיאה, שביולי- אוגוסט- ספטמבר, יהיו שלושת חודשי ההסתגלות של אריק ושהוא עומד זמין לרשותך. אריק בכר: אז בפועל מתי אני מסיים? נשיאת המועצה: בסוף יוני. מוטי יתחיל כבר עכשיו בחפיפה. אריק בכר: אז אני מודיע למוטי עקרונית, שהוא מתחיל את החפיפה כבר עכשיו עד ה-1 ביולי. אפשר להביא את זה כהמלצה למליאה שמתכנסת פה היום. נערכת הצבעה: אישור התקציב הוא לתשעה חודשים, כולל תוכנית עבודה עם הכספים שמתפנים – אושר פה אחד. אריק בכר: הנושא הבא, של עמותת "הצלחה", תלונת אלעד מן. יובל יועז: לפי הבנתי, יש תלונה שהובאה למועצה ע"י אלעד מן, בשם עמותת "הצלחה". על בסיס הפרה, לכאורה, של סעיף 15 לתקנון. התלונה משום מה, לא עושה דרכה לביה"ד לאתיקה. יש אחת משתי אפשרויות: או להביאה לדיון לבי"ד לאתיקה, או למחוק/ לתקן/ לשנות את הסעיף בתקנון האתיקה. אריק בכר: להזכירכם, לפני כשנה הנושא הזה עלה במליאת המועצה. התלונה הגיעה אליי לפני כשנתיים ע"י אלעד מן, הועברה לידי המשנה ליועצת המשפטית, שעמד על הבעייתיות והמליץ להביא את התלונה בפני המליאה לקבלת החלטה. דיברנו על זה ולא הצלחנו לקבל החלטה. ארנה לין: מקריאה את סעיף 15 מתקנון האתיקה. נשיאת המועצה: אני הבנתי בדיון הקודם מגילה, שיש הצעת חוק לדיון בכנסת ומאחר וזה יהפוך לחוק לא צריכה להיות בעיה. לא ידוע לי שיש דבר כזה בחוק. אריק בכר: דובר על זה שהיועץ המשפטי בוחן, אבל זה לא התקדם. נשיאת המועצה: מה שהיא רצתה לומר, שאם אתם לא רוצים לקיים את תקנון האתיקה, אז ייכנס המחוקק. יש דברים שהם בעיקר פופולאריות או ביקורת בציבור, אז זה יכול לעבור לחוק. אנחנו מעדיפים שזה יהיה באתיקה. יובל יועז: זו סיבה נוספת לקיים את הסעיף הזה ולאכוף אותו בהבאת התלונה לביה"ד לאתיקה. עמוס שפירא: עקרונית, אפשר לבדוק כל סעיף בתקנון אם לא ראוי להחמיר בו או לשנות. יובל יועז: זה עומד לבחינה, אפשר כל יום לדון על רלוונטיות של סעיפים. כל עוד יש תקנון בתוקף צריך לקיים אותו. עמוס שפירא: זה נכון, אבל צריך לחשוב עליו. אריק בכר: לגבי פרטי התלונה: אלעד מן, עוד לפני שהצטרף לשרות המועצה, הגיש תלונה בשם עמותת "הצלחה", כנגד רשימה ארוכה, של בערך כל אמצעי התקשורת בישראל, שאומר שאף אחד לא עומד בהוראת הסעיף הזה. התלונה עברה לידי המשנה ליועצת המשפטית, שהמליץ להעביר למליאה, ואמר שנראה כאילו הציבור לא עומד בו, ותחליטו אם לשנות או לבטל. תיאורטית, אני יכול להחזיר את זה למשנה ליועצת והוא יקבע שצריך להעביר לביה"ד לאתיקה. נזמין את המו"לים ותתקבל החלטה שאכן המו"לים לא פרסמו במשך הרבה שנים, או אף פעם, מפה מלאה של האינטרסים שלהם ולכן כולם נמצאים אשמים בהפרת תקנון האתיקה. זה יפורסם ומן הסתם יעשה רעש. זו אפשרות. עמוס שוקן: הסעיף הזה נכנס בגלל פרשת נמרודי. פתאום הבינו שיש בעלי עיתון שהם גם בעלי חברה לנדל"ן. הסעיף הזה לא נראה לי חלק מהאתיקה העיתונאית. גם אף עיתונאי לא נדרש לתת את מפת ניגודי האינטרסים שלו בעבודה. אני בטוח שיש לא מעט העיתונאים שיש להם גם אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים, בין אם זה קרוב משפחה שעוסק או משהו אחר. אני רואה בעיקר נזק ולא תועלת. הנזק הוא שאם יש למישהו אינטרס סמוי, כשלא יודעים עליו אז יותר קל לעיתונאים לכתוב בנושא הזה. בשעה שאם העיתונאים יודעים שיש למו"ל שלהם אינטרס במשהו, לא ירצו להתעסק עם זה. כשהאינטרס סמוי העיתונאים יכולים לכתוב כמה שהם רוצים. זה גם לא מעשי, אני לא יכול לבוא לשותפיי ב"הארץ" שיתנו גילוי נאות לכל האינטרסים שלהם. רוני רימון: יש בספרי החוקים של מדינת ישראל הרבה חוקים שלא נאכפים בכוונת מכוון. מצד אחד, אתה עקרונית לא רוצה להוציא את זה מספר החוקים כי יש לזה השלכות, ומצד שני, אתה לא אוכף את זה. אני חושב שזה לא נכון לדרוש מהמו"לים התמצאות עסקית. אני חושב שזה גם לא נכון עכשיו להוציא את זה. יובל יועז: מה זאת אומרת "עכשיו"? יהיה עיתוי שזה כן בסדר? רוני רימון: לא. אני חושב שיש נושאים הרבה יותר קריטיים שאפשר לעסוק בהם. לו דעתי תשמע ותהיה הצבעה, אני בעד להוריד את זה מסדר היום. אריק בכר: להסיר את זה מהתקנון? רוני רימון: לא. להשאיר את המצב הקיים ולהוריד את ההצעה מסדר היום. נשיאת המועצה: יש לי בעיה טכנית. יש תלונה. עמוס שפירא: אני לא הייתי מתייחס לסעיף 15 על כל מרכיביו כמקשה אחת. למשל, סעיף קטן ב' הייתי חוזר עליו עוד פעם אם צריך. האלמנטים האחרים, למה למחוק אותם או להתעלם מהם? יובל יועז: מה שרוני רימון התכוון זה לא למחוק את 15 ב'. זה לא נראה טוב שנמחק את זה מהתקנון. אריק בכר: זה מה שחיליק הציע ואמרו כולם "למה לעורר מתים". צריך להחליט. זאת בעיה טכנית. אי אפשר להתחמק. נשיאת המועצה: יכול להיות שביה"ד יכול לעשות משהו. יבואו עו"ד ויתנו לזה פרשנות. עמוס שפירא: בסעיף ב' אין שום רמז לניגוד אינטרסים קונקרטי לגבי פרסום מסוים. אם אני מו"ל אני צריך לגלות את כל מה שיש לי. ארנה לין: כתוב "מהותיים". "אינטרסים עסקיים כלכליים מהותיים בתחום התקשורת ומחוצה לה". שיוצרים ניגוד עניינים. לא סתם תעשה הצהרת הון. אריק בכר: אם יש למו"ל אינטרס במחצבה בהרי ירושלים, אז מן הסתם העיתון שלו יכתוב על ענייני סביבה, מחצבות, חצץ ומחירי הבניה בישראל. זה מהותי או לא מהותי? ארנה לין: לא. הוא רק צריך להצהיר על זה. עמוס שפירא: לדוגמה שנתת עכשיו יש לך את סעיף ג'. אם למו"ל יש אינטרס במחצבות אז זה נכנס לסעיף ג'. יובל יועז: זה גם וגם. אם מקובל עליך שמו"ל בעל מחצבה צריך לפרסם בצמוד לידיעה על מחצבות, גם את הגילוי הנאות לפי סעיף 15 ג', אז מוסכם עלינו שזה אינטרס מהותי, ולכן הוא גם צריך להיות במסגרת על המפה המתפרסמת אחת לשנה לפי סעיף 15 ב'. צבי רייך: אתה רואה לפעמים שמתפרסמת כתבה עם הערה מתחת "זה נמצא בבעלותו של..." אותו גוף תקשורת. נשיאת המועצה: למה אם יש סעיף ג' צריך ב'? צבי רייך: כי לא מקיימים אותו. ברי בר-ציון: זאת הבעיה? הוא בעייתי בגלל שלא מקיימים אותו? נשיאת המועצה: אני שואלת שאלה עקרונית. אומר עמוס שוקן, סעיף ב' הוא כל כך רחב שאני לא יכול לחייב את השותפים שלי למסור פרטים כאלה. מצד שני, אתם אומרים שיש ניגוד עניינים כמו פרשת נמרודי. אז שמו גם את סעיף ג' המדבר על פרסום ספציפי. אני הרי כקוראת לא אזכור את מה שהמו"ל כתב פעם בשנה. לעומת זאת, אם אני קוראת מאמר שיש לו עניין במחצבה הזאת, אני קוראת בזהירות כיוון שבסופו של דבר יש למו"ל הזה אינטרס. חבל שאלעד איננו. ברי בר-ציון: אני לרגע משנה את לשון סעיף ג', אם היינו מוסיפים "היה לעיתון, או למי מבעליו" וכן הלאה, זה בעצם מכסה. לו תשמע דעתי, אני חושב שסעיף ב' הוא נכון. אנחנו דורשים ניקיון כפיים ואנחנו צריכים לקיים את זה. נשיאת המועצה: אני לא צריכה להצהיר ואין לי שום ניגוד עניינים, אבל שמעתי אנשים שיש להם עיתון. ארנה לין: מי מבעליו זה המו"ל. אם אתה רוצה למזג את הסעיף אתה צריך "לעיתון, או למו"ל, או למי מבעליו" וכו'. אני לא משנה. עמוס שפירא: אני הייתי מבין כותבי הסעיף, ואני מקווה שאני זוכר נכון, עמוס שוקן התנגד לסעיף ונתן דוגמה, שאם יש לו אדמות בטבריה, והעיתון לא עוסק בכלל בטבריה, למה צריך להודיע לכל העולם שיש לו אדמות בטבריה. עמוס שוקן: אני אומר להפך, אם יש לי אדמות בטבריה, עדיף שהעיתונאים בכלל לא ידעו על זה. יובל יועז: אז אפילו אם מתפרסמת בעיתון שלך ידיעה על מכירת אדמות בטבריה, אין גילוי נאות לפי סעיף 15 ג'. אז זה מפר לא רק את 15 ב' אלא גם את 15 ג'. עמוס שפירא: התחושה שלי שאפשר בלי סעיף 15 ב'. יובל יועז: בתגובה למה שאומר עמוס שוקן, הנימוק שלך לשמירה בסוד של האינטרסים הכלכליים של המו"ל, זה דווקא יתרון ולא חיסרון. נדמה לי שזה מרחיק לכת. אם המו"ל שומר בסוד ולא מקיים את סעיף 15 ב' ולא מפרסם גילוי נאות לפי סעיף 15 ג'. הגישה שלך יוצרת הפרה יותר נרחבת ממה שדיברנו עד עכשיו. עמוס שוקן: ברור שהמצב שתכתב בהערה באיזו ידיעה, לא יהיה אם אף אחד לא יודע שלמו"ל יש אינטרס. רוני רימון: בגלובס למשל, יש בהרבה ידיעות גילוי נאות. יובל יועז: רוני רימון נתן דוגמה בהקשר למדיניות אי אכיפה, שהיה יועץ משפטי לממשלה, שהחליט שסעיף מסוים בחוק הפלילי הוא אות מתה ולא אוכפים אותה. זה נכון שחלפו 25 שנים מאז אותה החלטה ועד שהסעיף נמחק מספר החוקים, אבל מה שעשה היועץ המשפטי לממשלה אז, הוא הצהיר על מדיניות אי אכיפה והודיע שהוא לא מגיש כתבי אישום על הסעיף הזה. פה, מועצת העיתונות, משאירה את סעיף 15 ב' בתקנון שלה, שהוא כביכול בתוקף, ולא מצהירה שהוא אות מתה, לא מודיעה שלא אוכפים. מוגשת תלונה והיא קוברת אותה במסדרונות. בהקשר אחר לגמרי, אנחנו מדברים על כך שבמשך כמה שנים, היקף הפעילות של בתי הדין לאתיקה של המועצה הולך ומצטמצם או שומר על רמה נמוכה ביחס לעבר. זה בא על רקע טענות שאין מספיק פעילות ולא שומעים עליה מספיק. על הרקע הזה, לא לנקוט מדיניות שכל תלונה שמוגשת צריכה כברירת מחדל, לאו דווקא באופן אוטומטי, להגיע לבי"ד לאתיקה, אלא אם יש סיבה טובה מאוד, כמו שהיא מופרכת על פניה. לא לנקוט במדיניות הזאת על רקע המציאות הזאת, זה לא נכון מבחינת המועצה כארגון. ענת פלג: אני רוצה להוסיף לדברי יובל, דווקא הסמיכות של בין הסעיף ניגוד עניינים לבין שימוש לרעה בתפקיד העיתונאים מגלה את הסכנה. אם נקל ראש בניגוד עניינים, הדרך קצרה מאוד גם לשימוש לרעה בתפקיד העיתונאים שזה ממש דבר נובע מדבר. הייתי מציעה, כיוון שלפי חוק חופש המידע, יש אפשרות למנוע חשיפת צדדים שלישיים, אולי להקים צוות משפטי ולחשוב איך אפשר לשנות את הסעיף הזה באופן שלא לחבל בקשרים העסקיים של המו"לים, ובכל זאת להקפיד שבכל ידיעה משודרת או מודפסת, יש אפשרות לגילוי נאות. כלומר, להפריד בין סעיף ב' לסעיף ג'. צבי רייך: בשנים שחלפו מאז שהסעיף הזה נוסח, קרתה מהפכה גדולה בתחום הפרסומים האקדמיים. היום אתם יכולים לראות שכל מאמר אקדמי שמתפרסם הוא עם הערת ניגוד אינטרסים. בכל מחקר שהוא, בריאות, פילוסופיה וכו'. זה הוחדר בצורה יפה מאוד וזאת מעטפת מסביב לעיתונאים, ולכן אני רואה את הצורך להמשיך בכיוון הזה, לחזק את סעיף ג'. אין צורך למחוק סעיף ב', ואין לי בעיה שהוא לא מתקיים. נשיאת המועצה: באמת כדאי שהמשפטנים שלנו יחשבו על פתרון בסעיפי ג' ו-ב'. עד למליאה הבאה זה יטופל ע"י אריק. המטרה היא ליצור פיתרון לאור ההסתייגויות. תום הישיבה.