יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דחה תלונה נגד מאמר ביקורת ספרותית

החלטה בפנינו הובאה תלונתו של מר ראובן גרוס, המתלונן, אשר התייחסה לביקורת שנכתבה במוסף העיתון, אודות הספר: "כשירדנו מהעצים", ( להלן: "הספר"), פרי עטה של המחברת יונית נאמן.תלונתו של מר גרוס התייחסה למאמר הביקורת כאמור, פרי עטה של ד"ר אפרת זיו.בתלונתו שבכתב, התייחס המתלונן לקשר אשר נרקם בין גב' יונית נאמן, לבין פרופ' יהודה שנהב, קשר שתחילתו מקצועי, והמשכו בשדרות רוטשילד בתל אביב, מקום בו ראה את השניים מהלכים בשדרה, "בידידות חמה" כדבריו.להשלמת תמונת הפאזל נציין, כי פרופ' שנהב הנ"ל, הינו בן זוגה של ד"ר אפרת זיו, כותבת מאמר הביקורת בעיתון "הארץ", כפי האמור לעיל.אל תוך המארג העובדתי הנ"ל, יש לשזור עובדה נוספת, שלפיה הגב' אפרת זיו והמתלונן, מר ראובן גרוס, היו בעבר נשואים זה לזו, והיום, עובר להגשת התלונה, הינם גרושים האחד מהשנייה.מששלמה תמונת ההיבט העובדתי, ייקל להבין כי רגשותיו של המתלונן גאו, שעה שכקורא עיתון "הארץ", הבחין כי אפרת זיו, כתבה את הביקורת על הספר, בעודנה, כזכור, בת זוגו של פרופ' שנהב, ידידה של גב' יונית נאמן, ומשכך "אין ולא יכולה להיות ביקורת אובייקטיבית בנסיבות אלו" (ציטטה).ובלשון אחרת, קובל המתלונן, כי עניין לנו בכותבת הסקירה הספרותית, אפרת זיו, כמי שנגועה הייתה בניגוד עניינים, באשר הייתה לה, עובר לכתיבת אותה סקירה, הכרות אישית, בנסיבות חברתיות, עם הסופרת, אשר ספרה בוקר כאמור.בהעדר הנילון, ועוד נשוב לכך, לא עשינו חיים קלים למתלונן שבפנינו ושאלנוהו שאלות משאלות שונות. לאחת משאלותינו, במהלך הדיון, השיב המתלונן, כי לו מלכתחילה מפורסמת הייתה אזהרת גילוי נאות, אודות הקרבה המצוינת לעיל, ייתכן, שהייתה נחה דעתו, ותלונה זו לא הייתה באה לעולם.ברם, משלא נעשה גילוי נאות כאמור, ראה בכך המתלונן משום מצג תרמית, עד כדי שדידת כספו, ואלה מחייבים, לגרסתו, התנצלות כלפיו, מצד הנילון, כמו גם מתן פיצוי הולם.עובר לדיון אשר נקבע בפנינו, הגיעה בקשה, החתומה ע"י משרד הפרקליטים של עיתון הארץ, ולפיה נתבקשנו לגנוז את תלונת המתלונן ולבטל את הדיון, מן הטעם שהמתלונן הסתיר את העובדה, שתלונתו הוגשה ככלי ניגוח כלפי גרושתו, מחברת רשימת הביקורת, נשוא התלונה.במסמך נלווה לבקשה, הומצאו פרטיכל והחלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ירון גת), שלפיה נאסר על המתלונן ליצור קשר כלשהו עם מי מהמעורבים בפרשה, נשוא אותו תיק, ובנוסף נצטוותה הרחקת המתלונן מכל מקום בו שוהה אפרת זיו, וזאת למשך 90 ימים (מיום 24 בדצמבר 2015).בהחלטתנו, בעקבות הגשת בקשת הנילון, ונוכח עמדת המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות, כתבנו, כי לא מצאנו טעם ראוי לביטול הדיון כפי שנקבע ,אף הבענו דעתנו, כי ניתן למנוע דיונית אפשרות של מפגש בין המתלונן לגרושתו, בין כותלי בית הדין.בתגובתו, השיב עיתון "הארץ", כי אין בכוונתו להפר צו של בית משפט, או לתת יד לשימוש במועצת העיתונות ככלי בידי צד אחד לסכסוך אישי, שאין בינו לבין האתיקה העיתונאית, כל קשר. בנסיבות אלה, כתב הנילון, אין בדעתו להתייצב לדיון בפנינו.משאלה היו פני הדברים, ומשסברנו כי הנילון אינו צודק בתגובתו, התכנסנו ביום 2 בפברואר 2016, והחלטנו לדון בעניין, נשוא תיק זה, בהעדרו.בנסיבות הללו, ולמעלה מן הנדרש, נבקש להתייחס, במספר מילים, להתנהלות הנלון בתיק זה. שהרי ממה נפשך, משנעשתה אל המועצה ואלינו פנייה, לגיטימית כשלעצמה, לגניזת התלונה ולביטול הדיון, ניתן היה להאמין, כי המבקש יראה לכבד כל החלטה שתינתן, בין זו המקבלת את הבקשה, ובין זו הדוחה אותה.משכך, ההחלטה החד משמעית, שלפיה, בגין דחיית הבקשה, סורבה הופעת נציגי העיתון בפני בית הדין, אינה ראויה מכל היבט שהוא, שהרי ממילא אין בכוחנו, גם לא בכוונתנו, להשפיע על גוף איזה שהוא להופיע בפנינו ולטעון את טענותיו. זוהי זכות הניתנת לכל צד. אנו כיבדנו ומכבדים זכות זו, בבחינת, רצונו של אדם – כבודו, ואנו, את מכבדנו נכבד.ומכאן לטבורו של התיק. דווקא בגין האמור לעיל, ברור היה לנו, כי מתפקידנו לבחון את התלונה, אשר הובאה בפנינו, לגוף העניין, וכך עשינו.אך זאת לאמר. בהחלטתנו לדון במעמד צד אחד בלבד, הוא הצד שהגיש את התלונה, הזהרנו עצמנו הזהר היטב, כי נקפיד, קלה כחמורה, על כל זכות מזכויות עיתון "הארץ" בפנינו, גם ננהל את הדיון בקפידה יתירה, שיהא בה כדי לשמור על זכויות הנילון, בהעדרו. ואמנם כך, בדרך האמורה לעיל, התנהל הדיון שבפנינו. לא חסכנו שאלות מהמתלונן, אף שאפשרנו לו לומר את כל אשר על ליבו, ואפילו בחריגה מהדברים שנכתבו בתלונתו. לכשנשאל המתלונן, ע"י חבר בית הדין, אם קרא את הספר, נשוא כתבת הביקורת, השיב כי עיין בחלקים מהספר בלבד. כשלעצמנו, עימתנו את המתלונן עם הטיעון, שלפיו, מניעיו בתלונתו היו אישיים, נוכח זאת שהכותבת, מושא תלונתו, הייתה בת זוגו בעבר. בשאלה נוקבת אף נשאל המתלונן, אם נכונה העובדה, שלפיה, אם לא בגרושתו היה מדובר, כי אז תלונתו לא הייתה באה לעולם. בהגינותו השיב המתלונן, כי אכן יכול שכך היו פני הדברים.וייאמר מייד. הפכנו והפכנו בה, וככל שיגענו, לא מצאנו בסיס ראוי לתלונה שבפנינו. למסקנה זו הגענו, לא לפני שאפשרנו לו, למתלונן הנכבד, כפי האמור לעיל, יריעת טיעון רחבה ביותר, הן בעל פה, בפנינו, והן בכתב. עיתון "הארץ", טען בתגובתו שבכתב, כי עובר לפרסום הכתבה, בדק עם הכותבת את שאלת ניגוד העניינים, שעה שעורך המוסף "ספרים" בעיתון, טרח ושאל את ד"ר אפרת זיו, אם קיימים קשרים בינה לבין כותבת ספר השירים, יונית נאמן. משזו הניחה בתשובותיה את דעתו, כי בין השתיים קיים קשר מקצועי בלבד, פורסמו הדברים, כפי שנכתבו.בנסיבות הללו, נראה כי נכון נהג עורך המוסף, בעת שהסיק כי אין כל מניעה לפרסם את רשימת הביקורת, אשר כתבה ד"ר אפרת זיו, (הדבר נעשה, בהתייחס גם לכך שהגב' זיו אינה נמנית על חברי מערכת "הארץ", איננה עיתונאית במקצועה, אלא כמי שגם פועל במישור האקדמי, כתבה את אותה הביקורת).כיוון שכך, נאמנים עלינו הדברים שחתם העורך הבכיר של "הארץ" בתגובתו, שעה שטען כי עיתונו פעל בהגינות וביושר, על סמך המידע שהיה ברשותו בזמן אמת, אף פעל באובייקטיביות, נעדרת כל אינטרס, בספר מושא הביקורת, באשר, לא ניבט לעין, באותה העת, ניגוד עניינים איזה שהוא.בהערת אגב נעיר עוד, כי בחתימת תגובתו, גילה העורך הבכיר הנ"ל, כי מי שהסתיר עובדות חשובות הוא דווקא המתלונן, כאשר לא גילה למועצת העיתונות את העובדה, שהיה בן זוגה של ד"ר אפרת זיו, ותלונתו נובעת ממניעים אישיים, ככלי ניגוח כלפי גרושתו ולאו דווקא מדאגה כנה לאתיקה העיתונאית של העיתון הנילון. כאמור, המתלונן נשאל אודות הדברים הללו, ברם, משהגענו לכלל החלטה חד משמעית בתיק זה, כפי שהגענו, ייקל עלינו לקבל את גרסתו של המתלונן, שלפיה נשמטו ממנו הדברים בהיסח הדעת, ולא נתכנס עוד למסכת זו.בתיק זה, כבאחרים, עמדה לנגד עינינו הצהרת מועצת העיתונות, לעניין מחויבות חבריה להקפיד על משמר חופש המידע והבעת הדעה, כמו גם הבטחת הנאמנות לעקרונות האתיקה המקצועית, מצד אלה העוסקים בתקשורת, על רבדיה השונים.גם כאן, נתנו דעתנו, לאמות המידה, הנגזרות מהאמור לעיל, קרי: מחויבות מוחלטת לאמת, להגינות, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט.אמור איפוא, אלה גם אלה מחייבים, לטעמנו, כל איש וגוף תקשורת, להיות נאמנים לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, והכל, בצד הגשת שרות מקצועי, פרסום מדויק, הוגן ואחראי, הן של ידיעות והן של דעות.בהתייחס לאמור לעיל, מוסכם עלינו, כי עקרון האובייקטיביות בפרסום, מחייב גילוי של כל חשש לניגוד עניינים, בין כותב כתבה לנושא, או מושא, אותה הכתבה, ויכול שעיתון הארץ נוהג היה בקפדנות ראויה, אם היה מאזכר לפחות את הקשר המקצועי, בין המחברת יונית נאמן לבין כותבת הסקירה על אותו הספר. אלא שכפי שכתבנו, בנסיבות כפי שנגלו לנו, לאור חומר הראיות שהיה בפנינו, לא מצאנו כי עיתון "הארץ" נחשף לניגוד עניינים, ולו גם למראית עין, בין הכותבת לנשוא הכתבה, ועל כן, לאחר משמע הדברים וקריאת החומר שבידינו, לא התרשמנו כי לקה העיתון הנילון בהעדר אובייקטיביות, עד כדי עבירה על כללי האתיקה של מועצת העיתונות.משכך, ולאור כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את התלונה. ___________________ ___________________ __________________ גב' עליזה ז'ז'ק עו"ד חנוך קינן – יו"ר מר גיל קיסרי