יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דחה את התלונה.

תיק:203/2010 בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות הרכב בית הדין: מעוזיה סגל – יו"ר מנשה רז – חבר אורי בינדר – חבר בעניין: תלונת חברת הדואר ומר אבי הוכמן נגד עיתון הארץ. הרכב בית הדין נתבקש לדון בתלונת חברת הדואר בע"מ ומר אבי הוכמן, לשעבר מנכ"ל חברת הדואר כנגד עיתון הארץ וכנגד הכתבת דנה ויילר פולק בעניין כתבה שפורסמה בעיתון הארץ ב 15.10.10 ובאתר האינטרנט של העיתון בעקבות נסיעותיו של מר הוכמן לחו"ל במסגרת עבודתו כמנכ"ל חברת הדואר על הפרה של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות על פי : א) סעיף 4(א) האוסר על פרסום ידיעה שאינה מדוייקת, מטעה או מסולפת. ב) סעיף 5(א) המחייב בדיקה ראויה של נכונות הידיעה המפורסמת. ג) סעיף 8 המחייב פנייה מוקדמת לנוגע בדבר, ומתן אפשרות ראויה להגיב לטענות הנטענות בכתבה. לדעת המתלונן באמצעות עורך דינו מר אייל בליזובסקי "סעיפים 4(א) ו-5(א) לתקנון האתיקה הפרו העיתון והכתבה משום שהם פרסמו בהבלטה (גם אם ברמיזה) ידיעה בלתי נכונה בעליל ומסולפת אודות חקירה שלא הייתה ולא נבראה של מבקר המדינה על מר הוכמן, שהיא לכאורה הרקע להתפטרותו. זאת במיוחד לאור הדגש בכתבה כאילו "תחקיר" העיתון מגלה כי מבקר המדינה חוקר את העניין". עוד מוסיף המתלונן שהידיעה הקשורה לריבוי נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן בקונטציה שלילית, בסמיכות לידיעה על חקירת מבקר המדינה ובסמוך להתפטרותו המפתיעה, כפי שמופיע בכתבה, בכותרת העיתון ואף מספר פעמים בהמשך הכתבה מהווה אף היא הפרה של סעיפים אילו. באשר לסעיף 8 של תקנון, טוען בא כוח המתלונן כי העיתון והכתבת הפרו אותו כיוון ש"הטענות הספציפיות אשר נטענו בכתבה לא הועברו לעיון חברת הדואר ומר הוכמן" המתלונן מבקש בית הדין לנזוף בעיתון הארץ והכתבת בשל הפרת כללי האתיקה ולחייבם לפרסם התנצלות ראויה ומלאה בגיליון סוף השבוע של העיתון, כמו גם בגיליונות סוף השבוע של עיתונים אחרים. בפני בית הדין עמדה חוות דעתה של עו"ד יעל גרוסמן – היועצת המשפטית של מועצת העיתונות המציינת ארבע שאלות לדיון בבית הדין: א) האם ניתנה למתלוננים, באופן הוגן, הזכות להגיב לכתבה? ב) האם היה על הנילונים להעביר למתלוננים פרטיים נוספים ומדויקים יותר לצורך מתן תגובה? ג) האם הכותרת מטעה את הקורא לחשוב שיש קשר בין בדיקת מבקר המדינה לבין התפטרות המנכ"ל, או שמא ברור לקורא שאין קשר כזה? ד) בנוסף, לאור טענת המתלוננים כי אין כלל חקירה של מבקר המדינה, יש מקום לבדוק אם הפרסום בדבר קיום חקירה של המבקר הסתמך על מקורות אמינים, כנטען. במהלך הדיון הציג עו"ד אייל בליזובסקי בשם חברת הדואר ומר אבי הוכמן באריכות רבה, בין השאר טען עו"ד בליזובסקי: א) בפנייתה הראשונה בכתב של העתונאית דנה ויילר – פולק אל חברת הדואר מיולי 2010, לא הועלה ואפילו ברמז עניין נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן. ב) הנושא הוזכר בשולי הפגישה בין מר הוכמן ודוברת החברה הגב' מירב לפידות ב 15.7.10. ג) למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא הועברו לחברת הדואר רשימת הנסיעות לחו"ל אותם התכוונה גב' ויילר-פולק להזכיר בכתתבתה. ד) כיוון שעבר זמן רב בין יולי לאוקטובר, החודש בו פורסמה הכתבה, כל בר דעת יבין כי הכתבה נגנזה. ה) הגב' ויילר-פולק פנתה ב 14.10.10, ערב פרסום הכתבה, בשעה 17.00 לחברת הדואר על מנת לקבל את תגובת החברה ומר אבי הוכמן לכתבה, זמן שלדעת עו"ד בליזובסקי לא היה מספיק כדי להכין תגובה ראוייה. ו) לטענת עו"ד בליזובסקי פרסום 28 נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן, בסמוך לפרסום חקירת מבקר המדינה את חברת הדואר, בסמוך לפרסום התפטרותו המפתיעה כביכול של מר הוכמן מחברת הדואר מגמתית, לא נכונה, מטעה את הציבור ופגעה במועמדותו של מר הוכמן לתפקיד מנכ"ל גאון אחזקות. עו"ד בליזובסקי אף העביר פרוטוקול מישיבת ועדת הביקורת של חברת ב. גאון אחזקות בע"מ בה מעלה חבר הדירקטוריון רענן כהן שאלות לגבי פרסום כתבתה בעיתון הארץ של גב' ויילר-פולק. ז) על כל אלה טוען עו"ד בליזובסקי שכל נסיעותיו של מר הוכמן היו באישור ובשקיפות מלאה, שמבקר המדינה לא חקר את רשות הדואר, שמר הוכמן לא התפטר במפתיע אלא היה מועמד לתפקיד אחר ושלהתפטרותו אין קשר כלל ועיקר לנסיעותיו לחו"ל או לחקירה כלשהי של מבקר המדינה כפי שהשתמע מכותרת הכתבה ומהכתבה עצמה. ח) מדבריו אלה ומדברים נוספים המופיעים בפרוטוקול הדיון ולא הוזכרו כאן, מסיק עו"ד בליזובסקי כי העיתון והכתבת נהגו בחוסר יושר, חוסר הגינות, חוסר נאמנות לאמת, חוסר אובייקטיביות ועוד. נציין שוב כי עו"ד אייל בליזובסקי נשא דבריו באריכות מרובה, תוך שהוא חוזר על טיעוניו יותר מפעם אחת, זאת למרות שיו"ר ההרכב העיר לו על כך לא פעם ולא פעמיים. עו"ד פז מוזר השיב בשמה של גב' דנה ויילר-פולק. לדבריו, ב 23.8.10 פנתה העיתונאית לדוברת הדואר בשלושה נושאים: א) נסיעותיו של אבי הוכמן לחו"ל. ב) עריכת דיונים שלחברת הדואר מחוץ למשרדי החברה. ג) העברת דיבידנדים של החברה למדינה. לטענתו, במקום תגובה כמקובל, התקבלה ממשרד עו"ד מי-דן ושות' פנייה בכתב ובה בקשה לשהות נוספת להכנת תגובה לצד תגובה עניינית אותה נדרשה הכתבת לכלול בכתבתה. הכתבת נעתרה לבקשה. לדעת עו"ד מוזר, תגובה לשאלות גב' ויילר-פולק לא הגיעה, במקומה הגיע מכתב נוסף ממשרד עו"ד מי-דן ושות' המבקש לגנוז את הכתבה. מקבלת אותה בקשה ועד לאוקטובר, לא עסק עיתון הארץ בעניין זה. כיוון שבמהלך אוקטובר הודיע מר הוכמן על התפטרותו מחברת הדואר, החליט העיתון לפרסם את הכתבה. עו"ד מוזר מדגיש כי למרות שהמתלוננים ויתרו לכאורה על זכותם להגיב, פנתה העיתונאית שוב לדוברות חברת הדואר ובקשה את תגובתם. התגובה של חברת הדואר אליבא דעו"ד מוזר הגיעה מעורכי הדין של החברה ובה נכתב כי חברת הדואר הופתעה מהחלטת העיתון לפרסם את הכתבה. עו"ד מוזר אינו מבין מדוע הופתעה חברת הדואר, זאת כיוון שהעיתונאית פנתה אליהם כבר בחודש יולי ופנייתה של הנוספת של הכתבת לקבל תגובה מהמתלוננים נעשתה, כדין ובאופן מקצועי וראוי. באשר לחקירת מבקר המדינה, הציג עו"ד מוזר את פנייתה של עמותת אומץ למבקר המדינה מיד לאחר פרסום הכתבה המתייחס לנסיעותיו של מנכ"ל חברת הדואר לחו"ל ואת תשובתה של עו"ד גאיה הבר - עוזרת למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מה 18.11.10 המוכיח לטענתו כי מבקר המדינה אכן עסק בעניין נסיעותיו של מר הוכמן לחו"ל ואף העביר את המידע שנאסף במשרדו, ליועץ המשפטי לממשלה. נציין שעו"ד בליזובסקי - בא כוחה של חברת הדואר הציג במקביל מכתב שנשלח אליו ב 5.12.10 מעו"ד הבר המוכיח לדעתו את ההיפך. בהתייחסו לכתבה גופא, מציין עו"ד מוזר כי הכתבה הייתה מאוזנת, ציינה ואף הבליטה גם את הישגיו של מר הוכמן ונתנה ביטוי ראוי להתייחסות חברת הדואר לנושאים המופיעים בה, התבססה על מידע מהימן ולכן אין בעבודת הכתבת משום הפרה של כללי האתיקה המקצועית ויש לדחות את התלונה על הסף. הערה: לאחר הדיון העלה יו"ר הועדה בפני המתלוננת את אי נוחותו מהיעדרותו של מר אבי הוכמן מהדיון, עו"ד בליזובסקי הסביר כי מר הוכמן רצה להיות נוכח בדיון אך עו"ד בליזובסקי עצמו ייעץ לו לא להגיע כיוון שאושרה הופעת עורכי דין בדיון. עו"ד בליזובסקי אף ביקש לקיים דיון נוסף ולאפשר למר הוכמן להשמיע את דבריו. בקשתו של עו"ד בליזובסקי נדחתה בעודה באיבה. לדעת בית הדין על מועצת העיתונות לקבוע באופן נחרץ כי גם במקרה בו מאשרת מועצת העיתונות לעורכי דין להופיע בדיון כלשהו, על המתלונן להופיע לדיון ולקבוע כי לא יתקיים דיון ללא נוכחותו של המתלונן. במקרה ונבצר ממתלונן להופיע בדיון, יהיה עליו לבקש זאת מראש ממועצת העיתונות ולקבל את הסכמתה לכך, להוציא מקרים שקרו והם בידי שמיים. החלטה: הרכב בית הדין דן בכובד ראש בתלונת חברת הדואר והמנכ"ל לשעבר מר אבי הוכמן, תוך שהוא מתייחס לארבעת הנקודות לדיון שהועלו על ידי עו"ד יעל גרוסמן – היועצת המשפטית של מועצת העיתונות. א) האם ניתנה למתלוננים באופן הוגן הזכות להגיב על הכתבה? הכתבה התפרסמה ב 15.10.10, הכתבת פנתה לחברת הדואר עוד ביולי 2010. לעניות דעתו של בית הדין, שלושה חודשים הינם זמן מספיק הן לחברת הדואר והן למר אבי הוכמן להכין את תגובתם. ב) האם היה על הנילונים להעביר למתלוננים פרטים נוספים ומדויקים יותר לצורך מתן התגובה, או שניתן היה להסתפק בפנייה הכללית שנשלחה אליהם? מדבריה של גב' מירב לפידות - דוברת הדואר, ואין מחלוקת על כך בין הצדדים, נסיעותיו לחו"ל של מר הוכמן היו בתפקיד ובאישור. לדעת בית הדין, באם כך, באם הייתה חברת הדואר רוצה בכך, הייתה יכולה להעביר את האינפורמציה לכתבת עוד באותו יום. הכתבת לא הייתה חייבת לפרט מעבר למה שפירטה בפני חברת הדואר וכי בעניין זה פעלה כפי שהיה פועל כל כתב המבקש תגובה לטענותיו. ג) האם הכותרת מטעה את הקורא לחשוב שיש קשר בין בדיקת המבקר לבין התפטרות המנכ"ל או שמא ברור לקורא שאין קשר כזה? בית הדין קרא בתשומת לב את כותרת הכתבה ומצא כי הכותרת מחמיאה למר הוכמן על שהוביל את חברת הדואר לעידן חדש, לצד הידיעה על נסיעותיו לחו"ל ואף הביאה בכותרת את תגובת דוברת הדואר. אין בכותרת רמיזה כלשהי שהתפטרותו של מר הוכמן קשורה לבדיקת מבקר המדינה. ד) יש מקום לבדוק אם הפרסום בדבר קיום חקירה של המבקר הסתמך על מקורות אמינים כנטען. בית הדין תמה על הנחייה זו. ברי וידוע לכל כי אחת מעקרונות היסוד של העיתונות החופשית הינו חיסיון מוסר המידע ואין צורך להוסיף על כך. הבקשה דנן הינה בבחינת לשים מכשול בפני עיוור. ברם, מהמסמכים שהוצגו בפני בית הדין מסתבר כי מבקר המדינה עסק בצורה זו או אחרת בעניין נסיעותיו של מר הוכמן, ואף העביר את המידע שבידו ליועץ המשפטי לממשלה. מכאן אין לנו אלא להסיק כי המידע שהיה בידי הכתבת היה מידע אמין. משענה בית הדין על ארבעת השאלות שהוצגו בפניו, החליט בית הדין לדחות את תלונת חברת הדואר ומנכ"ל החברה בעבר מר אבי הוכמן נגד עיתון הארץ והכתבת דנה ויילר-פולק. אורי בינדר – חבר מעוזיה סגל - יו"ר מנשה רז - חבר