יום ג', ל’ באב תשע”ז
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
נשיאות מועצת העיתונות בישראל החליטה בישיבתה בתאריך (18.7.2017), להאריך את כהונתו של מזכ"ל המועצה הנוכחי, מוטי רוזנבלום, ולקצוב את כהונת המזכ״ל למשך שלוש שנים עם אפשרות הארכה.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
 
בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי מועצת העיתונות, שלוחים בזאת תנחומינו למשפחת פרנקל היקרה, עם פטירתו של יוסף פרנקל ז"ל, שהיה חבר נשיאות מועצת העיתונות ותרם לה רבות מניסיונו וחוכמתו.
 
חברי הוועדה הגישו השבוע את המלצותיהם להמשך סיועה של המועצה בתהליך המעבר לתאגיד החדש
10:39 (12/01/16) חיים שיבי

הערפל הכבד האופף את תהליך הקמת תאגיד השידור הציבורי בכל הקשור לכלים, תקציבים, זמן תחילת שידור – ובחירת צוות העיתונאים שיעבדו בו – מציב סימן שאלה על יכולתו להיות כלי לשידור ציבורי איכותי ובלתי תלוי, חרף הכוונות הטובות המלוות את התהליך. כך אומרים חברי ועדת המעקב של מועצת העיתונות, שהוקמה לבחינת המעבר מרשות השידור בפירוק אל תאגיד השידור הציבורי. הועדה הגישה השבוע את מסקנותיה והמלצותיה לנשיאות ולמליאת המועצה בישיבה שהתארחה במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים. חברי הועדה נפגשו עם המנהל המיוחד לפירוק, ברי בר ציון, ועם מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ. שני המנהלים הביעו מחויבות לשידור ציבורי עצמאי השומר על נורמות עיתונאיות ואתיקה עיתונאית. אך מדברי השניים עולה כי המעבר לשידור על ידי התאגיד החדש אינו קרוב. בר ציון ציין בדבריו כי "התחוללו ברשות דברים נוראים וחלקם עדיין מתרחשים" בכל הקשור לנוהגי העבודה ברשות וכי המנהלים ברשות הם אלה שיבחרו את הממשיכים לעבוד בתאגיד. "מוציאים את אלה שלא נכנסים מתחת לאלונקה". קובלנץ אמר כי מצבו של תאגיד השידור הציבורי מצוין פרט לשלוש בעיות: "אין לי מאיפה לשדר, אין לי כח אדם ואין לי תוכן שידור". קובלנץ מקבל מן הרשות "מדפים ריקים" והתאגיד החדש יוכל לשדר תכניות דרמה או תכניות דוקומנטריות רק ב-2019. ועם זאת הוא נגד החשכת מסך והדממת שידורים ובעד המשכיות. חברי הועדה קובעים כי "אי ודאות" הוא המונח המאפיין יותר מכל את התהליך כולו ולא רק את גורלם המקצועי של עיתונאים ברשות. אי ודאות זאת פוגעת ביכולתו של השידור הציבורי בישראל לקיים שידור איכותי. נוצר מצב ביניים בו רשות השידור מתפרקת ועובדיה הנותרים כורעים תחת עומס כבד לאחר פרישת עמיתים ועתידם שלהם לא ברור, בעוד שהתאגיד החדש רחוק מקבלת כל הכלים הדרושים למשימה. חברי הוועדה הציעו: להגביר את השקיפות בכל הקשור לתהליך קבלת ההחלטות על המשך תעסוקתם של עיתונאים ברשות גם בתאגיד, מי לשבט פרישה ומי לחסד המשך. כרבע מכלל העובדים ברשות ימצאו מקום בתאגיד. השאר נותבו וינותבו החוצה. החשש הוא כי דווקא העיתונאים שרכשו לעצמם מוניטין של עצמאות בחשיבה ודיווח יושארו בחוץ. למנוע תקופת מעבר של נפילה והדממת שידור בין רשות לתאגיד – בשל העדר תכנים ראויים לשידור בין תום פעולת הרשות לתחילת שידורי התאגיד. למנוע גיבוש מסגרת של שידור ציבורי תלוי-ביורוקרטיה תקציבית ומאחוריה גורם פוליטי מכוון. להמשיך את פעולת הליווי הצמוד של מועצת העיתונות בסיוע לובי פרלמנטרי רחב מכל הסיעות בכנסת המחויב לשידור ציבורי איכותי ועצמאי. לקבוע כי עד לגיבוש זהותו כערוץ עצמאי יאמץ התאגיד את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות כמחייב. חברי ועדת המעקב שנטלו חלק בפגישות עם המנהלים הם חברי המועצה חיים שיבי, משה רונן, דניאל מילוא, ישעיהו קומורניק, אלעד מן.

 
 









Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS