יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לאתיקה דחה את התלונה נגד השדרן.

בפני בית הדין לאתיקה תיק: 194/2010 של מועצת העיתונות בפני: עו"ד חנוך קינן – יו"ר עו"ד משה רונן – חבר גב' הדס שטייף – חברה בעניין: תלונת"מפעל הפייס" - נ ג ד - .תחנת הרדיו 102Fm והשדר רון קופמן, בגין התבטאויותיו בתוכנית הרדיו, "קוף בצהריים" ביום 25.10.2010 החלטה 1. מכח מינוי שקיבלנו מיו"ר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, נתבקשנו לדון בתלונת המתלונן בתיק זה, ככל שנוגעים הדברים להתבטאויותיו של שדר הרדיו רון קופמן, כפי שהושמעו ונשמעו בשידורי "רדיו, 102 "FM, בשעות הצהריים של יום 25/10/2010. (להלן: לשם הקיצור, "השידור") 2. בהתייחס לשידור האמור, הגיש המתלונן, ביום 31/10/2010, תלונה למועצת העיתונות, ובה פרוט נרחב של הקובלנה, המייחסת לנילונים, שידור מלל, הנושא אופי פוגעני, ואשר יש בו, לדעת המתלונן, משום הפרות תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, כדי עבירות שעניינן: העדר יושר והגינות, פרסום דברים מטעים ומסולפים, הימנעות מבדיקת העובדות, נשוא השידור והימנעות מאבחנה, בין עובדה לדעה. 3. לטענת המתלונן, כפי הכתוב בכתב התלונה, הדברים אשר נאמרו בשידור, מפי השדר רון קופמן, כללו חרפות, ניבולי פה וגידופים ירודים בסגנונם, כלפי מפעל הפיס והנהלתו, ובנוסף, אמירות עובדתיות שקריות, כפי פרוט הדברים בכתב התלונה. 4. המתלונן, באמצעות ב"כ, פרופ' רון שפירא, אף קבל על כך שלא נעשה כל נסיון, מצד הנילונים, לבקש את תגובת מפעל הפיס, או לבדוק את חלקו העובדתי של השידור, אשר בעיקרו, כך המתלונן, היה משום שקר גס. 5. בודק התלונות למועצת העיתונות, השופט בדימ. גבריאל שטרסמן, סבר, בהודעתו בכתב, כי על ביה"ד של מועצת העיתונות לברר את התלונה שבפניו, ככל שהיא נוגעת לכך שהשדר קופמן לא בדק את העובדות, שעליהן ביסס את דבריו בשידור, גם לא ביקש את תגובת המתלונן לפני שידור הדברים. 6. לדיון שבפנינו הופיעו, נציגת המתלונן, דוברת מפעל הפיס, גב' דולין מלניק, ומנגד מר רון קופמן, שדר הדברים שנאמרו בשידור, אשר ייצג גם את תחנת הרדיו הנילונה. 7. בפתח הדיון, ביקשנו לדעת מגב' מלניק, כנציגת המתלוננת, מה הן תלונות מפעל הפיס, וזו השיבה, כי עיקר התלונה מתמקדת בסגנון ובנימה האישית, אשר נקט בה השדר. 8. עוד הוסיפה הדוברת ואמרה, כי גם הדרך שבה התבטא השדר הנילון, במספר תכניות קודמות,תלושה מהמציאות. הפרטים שמסר בשידור, לא היו נכונים, לבד מכך שנאמרו דברים קשים. 9. לפיכך,ובהיות הדברים ששמענו מפי נציגת המתלוננת, שונים מאלה אשר נכתבו בכתב התלונה, גם מנוסח המנדט, שלאורו אמורים היינו לשבת בדין, שבנו וביקשנו לדעת במה ממוקדת תלונת מפעל הפיס, ושוב הובהר לנו, במענה רהוט,כי עניינה של התלונה נעוץ בסגנונו של השדר, מחד, בצד הטעון הכוזב, שלפיו מנכ"ל המתלוננת פעל למען מינהלת הליגה בכדורסל, אך משום היותו חבר טוב של מר אבנר קופל, ממנהלת הליגה - מאידך. 10. משכך, ביקשנו לשמוע את תגובתו של מר קופמן, תוך שרשמנו בפנינו, כי תגובה זו ניתנת בשם ובעבור הנילונה, רשת הרדיו. 11. השדר, קופמן הכחיש את אשר יוחס לו ע"י המתלוננת. לדבריו, דווקא ביקשו הנילונים את תגובת מפעל הפיס, וסמנכ"ל המתלוננת, גם חבר הדירקטוריון, אפילו עלו לשידור במהלך התוכנית. ככלל, טען השדר, אין מפעל הפיס מגיב לפניות הנילונה אליו. 12. מר קופמן הרחיב דברים, שמכוחם הבהיר, כי מעמדתו, כפי שהובעה בשידור, אין הוא חוזר,אף היטה את יריעת הדברים למחוזות רוויי טעונים ועובדות, שאליהם לא רצינו להיכנס. 13. לגבי דידנו, עומדת לנגד עינינו השאלה, האם נקודות המיקוד, שהעלתה בפנינו, בברור, נציגת מפעל הפיס, קרי: סגנונו של השדר בשידור, והטעון לעניין החברות שאין בה ממש, בין מנכ"ל המתלוננת למר אבנר קופל- האם יש בהן, בנקודות אלה, כדי הסגת גבול תקנות האתיקה של מועצת העיתונות. 14. נקדים ונאמר, כי אין, ולא היה בכוחנו לבחון את ההיבט העובדתי, לעניין החברות, כביכול, בין מנכ"ל מפעל הפיס לבין מר אבנר קופל, כנטען ע"י השדר הנילון, מן הטעם שלא הובאה בפנינו כל ראייה השוללת זאת. מי שיכול היה לשפוך אור בפנינו על עמדת המתלוננת, היו מנכ"ל מפעל הפיס, או, למצער, מר אבנר קופל. איש מהם לא הובא למתן עדות בפנינו, ובנסיבות אשר יצרה המתלוננת, נבצר בעדנו להסיק את המסקנות שבהן חפצה. 15. הווה אומר, כאשר לא יכולנו, אובייקטיבית, לשלול מניי וביי את הדברים שאמר בפנינו השדר קופמן, ומנגד לא הוצגה בפנינו כל עדות מכלי ראשון, הנוגדת את דבריו, נמצאנו בחלל משפטי, אשר אינו מאפשר לנו היסק מסקנה אחרת, זולת העדות שבפנינו.. 16. ברם אין להביננו שלא כיאות. הדברים אשר נאמרו בשידור, נחזים, על פניהם, כחמורים עד למאד, ואילו אך היו בידינו הכלים לפסוק לעניין אי אמיתותם, כמבוקש ע"י המתלוננת, כי אז לא היינו מהססים לקבוע, כי בעצם אמירתם נחצו הגבולות, לא רק של הטעם הטוב, אלא גם של תקנות האתיקה. 17. כאמור, המתלוננת לא דאגה ליתן בידינו כלים נאותים, אשר באמצעותם נוכל לקבוע קביעה החלטית לעניין זה, ומשכך נביע דעתנו, ככל שניתן להפיק ממקרה זה לקחים, מכאן ולהבא. לשון אחרת,אפילו מתקשים אנו לפסוק בהיבט העובדתי של תיק זה, איננו רואים עצמנו פטורים מהערות והארות , במישור של כללי האתיקה העיתונאית. א. למקרא הדברים הקשים אשר אמר השדר בענייננו, לא כל שכן למשמע דברים אלה, עדיין מרחפת בחלל האוויר השאילה, אפילו צודק היה השדר בנתחו את עובדות המקרה שבפנינו, היש הצדק לדרך ולצורה שנאמרו? ב. שהרי כאן, ואולי דווקא במקרים כגון אלה, כאשר בידו של השדר נמצא כלי רב תהודה, ורב השפעה,- נבחן אומד שיקול הדעת של השדר, נבחנת גם מידתיות הדברים הנאמרים והמושמעים מפיו לאוזני כל, יהיו רגשנותו והרגשתו האישית, אשר יהיו, באשר הסגנון הוא אמנם האדם, ברם לאדם כזה יש שומעים לא מעט. ג. דברים אלה נכתבים, בשים לב לאשר קבעה מליאת מועצת העיתונות בתקנונה, לעניין היותה מופקדת על שמירת ערכי עיתונות חופשית וטובה, ובכללם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה בישראל. שכן, חופש הביטוי הינו גם חופש הביקורת, ואין במקרים של חוסר נעימות בביקורת, אפילו בנזק הצפוי בעקבותיה, כדי להשתיקה, בחברה המתיימרת להיות חברה דמוקרטית. ד. אלא שבד בבד, ובצד יצוג העיתונות והציבור במאבק לקיומם של ערכים אלה, פועלת מועצת העיתונות להבטחת נאמנות לעקרונות האתיקה העיתונאית, מצד כל העוסקים בעיתונות, כמו גם לאכיפתן של אמות מידה מקצועיות, המושתתות על מחויבות מוחלטת לאמת, לדיוק, להגינות, ולא פחות מכך, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צינעת הפרט. ה. ומכאן: בצד הנאמנות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת,- נדרשת מכל עיתונאי, ושדר במשמע, מחויבות ליושר ולהגינות, עד כדי כך, שלא יפורסמו דברים אשר, בין ביודעין ובין ברשלנות, אינם מדויקים, אם לא למעלה מזאת. ו. משום כך, קובע, בין היתר, תקנון האתיקה, אמת מידה אובייקטיבית,הדורשת החלת כללי האתיקה גם על ידיעות המתפרסמות במסגרת של הבעת דעה. בפרסום העלול לפגוע בשמו הטוב של אדם, נתבע אף ברור מוקדם וראוי, בצד פרסום הוגן של תגובה. ז. בהחלטת בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות, בעניינו של המערער דאז, גדעון ספירו, נגד העיתון "מעריב" ומר שמואל שניצר, ( ערעור 6/94 –תיק 84/94 ) טבע יו"ר ביה"ד שם, פרופ' זאב סגל ז"ל,( אשר אך לאחרונה נפטר, למגינת לב ), מובאות, היפות גם לענייננו אנו: (1) "... בכל מקרה מקובל עלינו, שגם את האיסורים שבכללי האתיקה,.... יש לפרש על רקע ההסכמה הכללית, בחברה הישראלית, שאת חופש העיתונות ניתן להגביל רק במקרים קיצוניים ונדירים, מקרים שהם בבחינת הכרח בל יגונה לקיומה של חברה.... (2) .המוסכמה החברתית המקובלת על בית הדין היא, שאין להפעיל דיני אתיקה אלא בוודאות קרובה לפגיעה קיצונית וחמורה ביותר ברגשות הציבור, או חלק ממנו, כתוצאה מפרסום.". ח. לחופש העיתונות,גם לחופש הביטוי, מקום מרכזי במרקם הדמוקרטי בישראל. חופש זה יכול שישליך גם לגבי ביטויים המשקפים דעות קשות עד למאד. (השופט אהרון ברק, בבג"צ 339/85 כהנא נגד רשות השידור, פ"ד מא' (3) 255 ,281 ). ט. אלא שגם בדברים האמורים לעיל, לא היה כדי להציב, יפה לאותה העת, קו תחום ומוחלט לשאלה, מהי מידת ההגנה, אשר נותן הדין לביטויים שכאלה, שכן בסמוך ובמאוחר יותר, נקבע לדוגמא בבג"צ 806/88 (יוניברסל נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות), כי חופש הביטוי איננו נעדר גבולות. י. הדמוקרטיה בישראל גיבשה גישה, שמכוחה אין להשתיק את חופש הביטוי, אלא אם נגרמה, באופן הקרוב לודאי, פגיעה קשה וחמורה ברגשותיו של הציבור, או חלק הימנו. יא. לא אחת נקבע, כי מן הראוי לאפשר מתיחת ביקורת בחברה דמוקרטית, כי חופש הביטוי הוא גם חופש הביקורת, וכי אין בחוסר הנעימות שבביקורת, או בנזק שהיא עלולה לגרום, כדי להשתיק ביקורת בחברה דמוקרטית, הבנוייה על החלפת דעות ועל ויכוח ציבורי.( בג"צ 680/88, מאיר שניצר ואח' נגד הצנזור הצבאי הראשי ואח'.) יב. למעלה מן הצורך, נציין את שטבע חוק היסוד "כבוד האדם וחירותו", התשנ"ב 1992 , אשר חרת על דיגלו עקרונות הקובעים ,בין היתר, כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם..., כי אין פוגעים...בכבודו של אדם ,באשר הוא אדם, וכי כל אדם זכאי להגנה על כבודו. 18. הנה כי כן, שמנו לנגד עינינו עזרים לא מעט, בבואנו להכריע בדין, בתיק זה. 19. לאור כל האמור לעיל, אפילו מגיעים היינו לכלל מסקנה, כי השדר רון קופמן, שחרר את חרצובות לשונו, יתר על המידה, כלפי מנכ"ל מפעל הפיס,- הרי בשבתנו בדין כאן, מתוך רצון כן להכריע בדין, למיטב הכרתנו ומצפוננו,- לא נוכל לפסוק, כי נעברו העבירות עפ"י כללי האתיקה של מועצת העיתונות, כפי עתירת המתלוננת. . 20. . ניתן היום: 18 בינואר, 2011 חנוך קינן, עו"ד- יו"ר משה רונן, עו"ד, חבר הדס שטייף, חברה. . G102619-V001