יום א', טז’ באדר תשפ”א
הרשת החברתית, עיתונות והמחוקק: תמונת מצב בינלאומית
EJN - ETHICAL JOURNALISM NETWORK -צפו כאן בדיון המנסה למצוא את האיזון בין הרשת הפרוצה, העיתונות הנאמנה לאתיקה - וסוגיית מגבלות על חופש הדיבור * ועוד: עיתונות אתית - קואליציה של עיתונאים, עורכים ואקדמיה - בדיון על התרבות בחדר המערכת והשפעתה על התוצר
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
נשיאות מועצת העיתונות שבה ואישרה את צירוף אגודת העיתונאים בתל אביב לשורותיה * צוות מוסכם יביא מסקנות באשר להיקף הייצוג
בקרוב: בחירת ההנהגה הבאה של המועצה לאחר ההודעה על פרישת הנשיאה והמנכ"ל * בצילום מס. 1 למעלה מימין באלבום הצילומים הנעים: רגעים בישיבת "זום" בפברואר אותה ניהלה מ"מ הנשיאה ארנה לין
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 51
 
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 39
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 20
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 31
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
נוכחים: השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אריק בכר, צבי רייך, יחיאל לימור, יובל יועז, יונה ויזנטל, דן לאור, יוסף פרנקל, חיים שיבי, ארנה לין, יובל דרור, גבריאל שטרסמן, ענת פלג, עמוס שוקן, אהרון לפידות, ישעיהו קומורניק, יעל גרוסמן, יאיר טרצ'יצקי. אורחים: אילן שדי – המשנה ליועצת המשפטית, אדוה רפאל – יועצת משפטית של המועצה.

פרוטוקול פתיחת הישיבה. אריק בכר: ראשית, הנושא של ירושלים עדיין לא הסתדר ואנחנו חייבים לדעת מה קורה, חיים זה טרם הוסדר. חיים שיבי: אין שום מחלוקת שצריך לעמוד בתשלום אבל בגלל הנסיבות המיוחדות שהאגודה מתמודדת איתם כרגע, ביניהם רשות השידור בכינוס ועתידם של מאות אנשים מחברי האגודה לא ברור, ביקשנו התחשבות מסוימת. אריק בכר: לא, במכתב האחרון שקיבלנו מיו"ר האגודה ולא הייתה שום בקשת התחשבות. נשיאת המועצה: חוץ מזה, אם הייתה בקשה אז ההתחשבות הגיעה לקיצה. אנחנו מאוד רוצים אתכם, אבל אנחנו לא יכולים לנהל את העסק בלי כסף, עם כל אהבתנו לכם. חיים שיבי: בסדר, אני אעביר את המסר. אריק בכר: לנושא אישור התקציב לשנת 2015, לפניכם מונחת החלטת הוועדה המקצועית והצעת התקציב עצמו, שהוא מאוזן עם עודף מסוים שנעביר לגירעונות, פחת וכל השאר. אם אין שאלות אנחנו נצביע ונעביר לאישור המליאה. נערכת הצבעה: אישור הצעת התקציב לשנת 2015 – אושר פה אחד. אריק בכר: אני רוצה לעדכן אתכם שאנחנו עכשיו בביקורת עומק על ידי רשם העמותות.אנחנו זכינו בהגרלה מדגמית. זה הרבה עבודת איסוף חומר שהתבצע כבר, ועמדנו בזמנים והעברתי אישית לרו"ח המבצע עבור רשם העמותות. יובל יועז יש ביקורות שעושים רנדומאלי ויש ביקורות שעושים בעקבות תלונה על אי סדרים, איזה מהמקרים? אדוה רפאל: זוהי בדיקה רנדומאלית, במקרה שלכם יש אישורי ניהול תקין כל הזמן. אריק בכר: אם אנחנו בענייני ניהול אדמיניסטרציה, אני מעלה את האפשרות לצמצם את מספר חברי הועד המנהל. עשינו צילום מראה של מועצת העיתונות במתכונתה הבלתי מאוגדת והמציאות שהייתה הפכהלוועד המנהל והמליאה הפכה לאסיפה הכללית. זה מאוד מסרבל את העניינים כאשר למשל בבדיקת העומק, הייתי צריך לאגור מכל אחד מכם את הנתונים, גם על פעילות צולבתבאגודות אחרות, גם את הפרטים האישיים, משום שהפכתם כולכם לחברים בוועד המנהל, כך אתם רשומים אצל רשם העמותות.דיברתי עם אדוה,שהיא היועצת המשפטית של העמותה מטעם משרד גדעון פישר, על צמצום כדי שבניהול השוטף יהיה יותר קל. לעניין עבודת מועצת העיתונות הנשיאות תישאר אותה נשיאות, מתוכם אני מציע לבחור שבעה אנשים כדי לשמור על הפרופורציה של 40%-30%-30%, כדי שיהיה יותר קל לניהול הניירת והאדמיניסטרציה. יובל יועז: אתה בעצם מציע שינוי בתקנון לשתי ישויות, להפריד בין הוועד המנהל לבין הנשיאות. דן לאור: מה יעשה הועד המנהל בשונה מהנשיאות? אריק בכר: ניהול שוטף, למשל בבדיקת העומק הזאת, בכל פעם שמישהו עוזב כי גוף התקשורת עזב את המועצה, אנחנו צריכים לדווח לרשם על גביה של חבר בוועד המנהל, ומצטרף מישהו אחר כמו שהשתנה מנכ"ל רשות השידור. זה הרבה ניירת ומסורבל מאוד. נשיאת המועצה: אבל מה יעשה ועד מנהל בשונה מהנשיאות? אריק בכר: הדברים הפורמליסטים של אישור תקציב שנתי למשל. דן לאור: זה יעקר את הנשיאות מתוכן. יובל יועז: לגמרי. זה שינוי יותר דרמטי מהעניין הטכני של ליצור חציצה. אתה מציע פה מהפך, זה יותר עמוק. אריק בכר: אם כך נעזוב את זה. נמשיך להטריד אתכם בניירת. נשיאת המועצה: אנחנו נעזוב את זה, אבל חבריי היקרים, זה אומר שתהיו פעילים בנשיאות. אנחנו צריכים אתכם לעבודה שוטפת, אתם ועד מנהל מה שלא היתה נשיאות של מועצת העיתונות. מי שרצה בא וראו בזה תואר של כבוד. עכשיו שקיבלנו החלטה שאנחנו לא רוצים לשנות, המשמעות היא להיות פעילים. זה מחייב באמת לבוא ולעסוק בזה. יובל יועז: יכול להיות שיש מקום לחשוב על צמצום מספר חברי הנשיאות. אריק בכר: זאת תהייה התנתקות חזקה מידי לדעתי, מהמסורת של המועצה. נשיאת המועצה: יש מסורת, ואני רוצה שאנשים יהיו מעורבים, המבנה הוא בסדר, הדבר היחיד הוא שזה מחייב לא לראות בזה תפקיד של כבוד אלא תפקיד, ומי שלא רוצה שיתפטר. דן לאור מה היחס באחוזים? אריק בכר: 40% נציגי ציבור, 30% נציגי עורכים ומו"לים, 30% נציגי עיתונאים. הנשיאות לעומת האסיפה הכללית זה 40% לעומת 60%. נשיאת המועצה: זה די הרבה וכן ירבו. כלל שיצטרפו גופי תקשורת יהיו מיוצגים. וועד מנהל זה יותר פעיל ומחייב, זה דירקטוריון. לגוף קטן יחסית כמו שלנו זה דירקטוריון די גדול אבל צריך גם מסורת וזה תלוי גם בכם. אריק בכר: נעבור לנושא של זכות התגובה. לפני כשנה וחצי בערך, חברנו רוני רימון ביקש בישיבת מליאה שהמועצה תתייחס לנושא של זילות זכות התגובה בעבודת העיתונאים. יחיאל לימור: רוני רימון שהעלה את ההצעה כאיש יחסי ציבור, כי לקוחות שלו לא זכו לתגובה הולמת או הוגנת לפי דעתו. השופטת מינתה וועדה כדי לדון בזכות התגובה. מבדיקת התקנון הסתבר שיש אזכור של מתן אפשרות תגובה, אבל המונח "זכות התגובה" כערך, לא קיים בתקנון. כיוון שאנו מאמינים שזכות התגובה היא ערך בפני עצמו, הצענו תיקון בתקנון שעיקרו יצירת סעיף שמדבר על זכות התגובה אבל את התנאים האופרטיביים של מתי תינתן זכות התגובה, אין שינוי לעומת התקנון הקיים. זאת אומרת, הכרה נורמטיבית בערך מבלי שינוי שעלול להשפיע לרעה על העיתונים. רק בשביל ההמחשה רוני רימון שזכות התגובה תהייה כוללת כמעט לכל דבר ולכל אחד. לכן היה ברור שזה לא יכול לעבור, ולכן ההצעה היא הכרה בזכות התגובה כזכות נורמטיבית. נשיאת המועצה: אם כך תיקון התקנון צריך להגיע למליאה. האם אנחנו מקבלים את התיקון ומתקנים, או שיש חברים המעוניינים בתיקון הרחב יותר. עמוס שוקן: מה אומר החוק? נשיאת המועצה: היו כמה הצעות חוק של הכנסת ה-18, שכל הצעה היתה קשה יותר מהשנייה. "זכות התגובה" היתה כזאת שהעיתון היה צריך לפרסם עמודים שלמים לתגובה, אז אם נניח שהיתה תגובה ל"מקור ראשון" והמתלונן היה איש מר"צ אז הוא יכול היה לכבוש את כל העיתון בתגובתו, ולהפך כמובן. ענת פלג: רציתי להוסיף, אני לא רואה לזה ביטוי, דיברנו על זה בישיבה שקדמה לישיבת הוועדה שלכם, שאחת הבעיות העולות היא זכות התגובה למתפרסם בביהמ"ש. לפי החוק אתה לא צריך לקבל תגובה לדיווחים הנאמרים בבימ"ש, ואילו ענף יחסי הציבור דורש היום להמשיך את משפט התקשורת ולבקש תגובות גם לדברים האלה. האם לנוכח המצב הזה לא כדאי להוסיף סעיף קטן, שיתן הבהרה שדברים הנאמרים בבימ"ש לא מצריכים תגובה. אריק בכר: יש התייחסות לעניין הזה אצלנו, סעיפי הליכים משפטיים. ענת פלג: אז אולי כדאי לעשות איזושהי הפניה כיוון שלא כולם קוראים את כל התקנון, אולי ליצור זיקה בין שני החלקים. נשיאת המועצה: אפשר, את יודעת מה, זה רעיון לא רע. יובל יועז: יש בסעיף 12 הליכים משפטיים (מקריא את הסעיף). אולי פה צריך להוסיף. ענת פלג: כן, כי זה נושא בוער מאוד. נשיאת המועצה: לעומת זאת, אם לא הוגש כתב הגנה ואז יש גם פסיקה. ענת פלג: נכון, אבל זו סוגיה אחרת, אני מדברת על מה שנאמר בין כותלי ביהמ"ש וצריך להבהיר את זה כי זה כלי שנשחק ואנשי יח"צ מנצלים את זה. נשיאת המועצה: זה רעיון טוב. אפשר להוסיף את זה. אני חושבת שזה יותר שייך להליכים משפטיים מבחינה לוגית. חיים שיבי: יש נטייה בניסוחים לפעמים להיות "עבודה על עצמנו". אני מקבל את הרעיון שהסעיף המוצע מחזק את הערך הנורמטיבי של זכות התגובה. ברגע שאתה מכניס את שני הסעיפים למקרים המתאימים, אתה עדיין לא עושה את הדברים. אני לא רוצה את הניסוח הבוטה אולי מידי, שרוני מציע. כאשר זה מופיע פעמיים זה אומר לאדם שרוצה להלחם על זכות התגובה שאתה תחליט מתי זה מתאים ומתי זה לא מתאים. אז כאשר אדם עלול להיפגע מהפרסום יש לבקש את תגובתם לפני הפרסום תוך מתן התדיינות הוגנת לתגובה. אבל כאשר אתה מכניס פעמיים "במקרים המתאימים", אתה בעצם יוצר מונח עמום שאיננו מחזק ממש את זכות התגובה. לכן אני מציע לקבל את ההצעה שלך בניסוחה, אך להוריד את "במקרים המתאימים". גבי שטרסמן: אני מסכים. לגבי "המתאימים" היה לי ספק, מפני שכל אחד יפעיל שיקול דעת שלא תמיד יעלה בקנה אחד עם כוונת התיקון. בסוף הסעיף הראשון של "במקרים המתאימים", יאמר "תקנה זו לא תחול על דיווח מבתי המשפט" באותו המשפט, ואז פתרנו את עצמנו. זה חשוב מאוד מפני שהתקשורת, בכל הכבוד לה, די משתוללת בשנים האחרונות, וכל מישהו שמעיד בביהמ"ש ואח"כ יש על זה תגובות, זה עוול גדול מאוד להליך המשפטי. עמוס שוקן: זו לא התקשורת שמשתוללת, זה עורכי הדין. גבי שטרסמן: זה נכון, אבל מי שמפרסם זה אנשי התקשורת. ביהמ"ש לא דומה בעיני למוסד כמו פרלמנט, ודי אם יהיה כתוב שם "תקנה זו לא תחול על דיווח מבתי המשפט". נגמר. יחיאל לימור: אני מציע רק להכניס את זה לסעיף 12 על הליכים משפטיים. גבי שטרסמן: לא, דווקא בעניין התגובה. הליכים משפטיים יש לנו כבר. אריק בכר: אבל זה לא מכוסה מספיק בתקנון היום? גבי שטרסמן: לא, אתה מדבר עכשיו על אנשים שהם לא חברי הנהלת מועצת העיתונות. יושב אדם ושומע על עצמו בביהמ"ש או רואה בטלוויזיה שאמרו עליו דבר מה, והוא רץ וצועק "תגובה". הרי הוא יגיב לא עם סעיף של בימ"ש אלא ינפנף בסעיף הזה של התגובה "מגיע לי תגובה". אז נאמר לו "אתה צודק, אבל יש לנו פטור כי זה נאמר בביהמ"ש". יחיאל לימור: אני מסכים שזה סעיף שמתאים להליכים משפטיים מבחינה טכנית. גבי שטרסמן: הסברתי למה לא. צבי רייך: האם אתה מסכים לעיקר פה, לשלילת שיקול הדעת העיתונאי במקרה של תגובה? יחיאל לימור: אני מצאתי את עצמי בוועדה כמגן על העיתונאים, כי הסעיף במקור נכנס בגלל דרישה של עורכים ועיתונאים, בכדי שלא יכפו עליהם בכל מקרה. המקרים המתאימים נועדו להגן על העורכים, העיתונים, העיתונאים. אני דבקתי בסעיף הקיים כדי לא לעשות זעזוע גדול מידי. אם מחליטים להוריד את זה, אין בעיה. נשיאת המועצה: צריך להבין שצריך גמישות. הייתי מאוד ממליצה לכולנו לא לעשות הוראות שאחר כך לא יקיימו אותם. בין כה וכה יכולת האכיפה שלנו מצומצמת, ולפעמים זה גם לא יהיה נכון כי זה לא יהיה צודק. ההנחה היא שלעורך עיתון יש שיקול דעת ויותר מזה, אם הוא לא ייתן תגובה יש לזה גם היבטים ציבוריים, למשל פרשת גברת נתניהו, הגישה תלונה וזכתה בביה"ד ואפילו בכותרת ראשית ב"ישראל היום" על זכייתה. לכן אם אתם שמים לב, רוב התקנון שלנו משאיר פתחי מילוט ושיקול דעת. אני עקרונית ממליצה לא לתת הוראות גורפות, אלא להשאיר מקום לשיקול דעת. צביי רייך: אני מסכים. צריך גם לזכור שזכות התגובה עובר אביוס ע"י יח"צנים, כולל דובר צה"ל, שכשהם באים להגיב הם פותחים במסע יח"צנות. לכן צריך להיזהר מלהפר. יש פה מערכת יחסי כוח. אני רוצה לעורר את תשומת לבכם לדבר הבא, רוני רימון הוא איש יח"צ, הוא חבר מכובד כאן. לא ייתכן שהוא ימנף את חברותו כאן כדי להוביל יוזמות שמסנדלות עיתונאים. יחיאל לימור: אני מסכים שהנוסח לא צריך להיות גורף באופן ששולל לחלוטין שיקול דעת. זו לא רק בעיה של אכיפה זו גם בעיה של יצירת דיון רע. דוגמא אחת, אם אנחנו מוחקים בשני המקרים את המילים "במקרים המתאימים", יוצא שגם במאמרי דעה בעמוד הדעות, אם כותבים על פוליטיקאי פלוני או על אדם אחר, צריך להכניס את תגובתו במאמר הדעה. זה כמובן לא יעלה על הדעת. ויש עוד מקרים פחות קיצוניים מזה. זאת אומרת אי אפשר לקחת כלל הרמטי. נשיאת המועצה: כשאנחנו נוגעים בתקנון שלנו, צריך לדעת שהעסק הזה כבר חי, עסק שעבד, ויש כלל גדול – אל תתקן מה שלא קולקל. אם בא יחיאל ואומר אני אעשה מזה זכות, זה יפה, זה לא מפריע וזה לא משנה את המשחק. אריק בכר: אם רוני רימון לא היה מעלה את זה, הדבר הזה עמד במבחן ביה"ד שלנו פעמים רבות. נשיאת המועצה: ואנחנו דווקא בבי"ד שלנו באתיקה עומדים על הזכות התגובה. יובל יועז: אני הייתי שמח אם היו מוספים לנוסח שהתווסף לתקנון מילים שמבהירות שהתגובה צריכה להיות לגופה של הטענה שעליה נדרשת התגובה, ולא טריטוריה כללית. יחיאל לימור: אפשרות הוגנת. יובל יועז: לא, אפשרות הוגנת זה אומר שאתה צריך להיות הוגן כלפי המגיב. אני אומר שהחובה שלך לבקש את תגובתו של המגיב היא תקפה ככל שהתגובה שלו היא לנושא עצמו ולא על אמירות שלא קשורות. נשיאת המועצה: אתה צודק אבל העסק פועל, תסמוך על העיתונים. הייתי עוזבת את זה אבל כמובן ההחלטה בידיכם. יחיאל לימור: בסופו של דבר יש את היועץ המשפטי, יש ביה"ד לאתיקה ויש את ביה"ד לערעורים, זאת אומרת שהפרשנות ניתנת בשלוש רמות ולכן לא הייתי כובל את זה בתקנון אלא משאיר את זה למשחק החי של ביה"ד והיועץ המשפטי. אריק בכר: עובדה שהתקנון כרגע הוא טריגר מספיק כדי להביא את זה לברור של ביה"ד לאתיקה. גבי שטרסמן: אחרי ששמעתי את הדברים המלומדים, אני אומר שהעניין של ביהמ"ש הוא נורא חשוב, מפני שמי שרואה טלוויזיה אי אפשר להימנע מזה. אנשים מותחים ביקורת על מה שאמרו בבימ"ש במהלך עדויות. אני כבר לא מדבר על נושא של פרשנות. אבל אם מישהו יגיד בעדות שפלוני אלמוני משקר, אז ייתנו לאדם המסוים הזה לכתוב בעיתונים "אני לא משקר, הוא משקר"? למרות שזה לא נאמר בביהמ"ש. אריק בכר: אם אנחנו מדברים על אותיות שהן חצי מתות, עלתה סוגיה רק לאחרונה, קיבלנו תלונה מעו"ד אלעד מן בשם עמותת הצלחה, בנוגע לסעיף 15 לתקנון, שדורש אחת לשנה מהמו"לים לפרסם שקיפות גילוי של אינטרסים העלולים להשפיע על עבודתם העיתונאית. זה דבר שלא נעשה אף פעם למיטב ידיעתי. הוא הגיש תלונה, העברתי את זה לתגובת רשימה ארוכה של אמצעי התקשורת ורק ערוץ 10 חזר אלינו ואמר שהוא לא חבר במועצה אז הוא לא רוצה להגיב. כל השאר אפילו את זה לא טרחו לעשות. והדבר הזה יצטרך לעבור אצלנו דיון, צריכים להחליט או שמעיפים את זה מהתקנון או שמשתדלים למלא את ההוראות של הסעיפים. יחיאל לימור: זה משנת 92. כשהתקנון יצא. נשיאת המועצה: זה היה כבר בתקנון כשאני הגעתי. אריק בכר: כשלא היו אינטרסים צולבים. יחיאל לימור: אני יכול לספר שכמעט כל התקנון התפוצץ על העניין הזה. נשיאת המועצה: אני מבינה יחיאל, שאתה לא שינית את התקנון חוץ מהפיכת התגובה לזכות. ואפשר באמת להוסיף, לאו דווקא לעניין התגובה אלא לחלק של ההליכים המשפטיים, שאין צורך בתגובה להליכים משפטיים. גבי שטרסמן: אני הוספתי בסוף הסעיף אחרי "לתגובה ופרסומה"– "אין מקום לבקש לתגובה כזאת לדברים שנאמרו בהליך משפטי". אריק בכר: מי שדווקא רוצה לבקש תגובה, שיבקש. נשיאת המועצה: לא לבקש תגובה אלא לאפשר תגובה. מה שצריך לכתוב "הוראות אלה אינן חלות על הליכים בביהמ"ש". דן לאור: זכות זה באמת משהו נורמטיבי, שקיים ללא תנאי, מעצם המילה "זכות". נשיאת המועצה: יש זכות תגובה עם הגבלות. תראה, כבוד האדם זה זכות? אבל דע לך שהיא לא מוחלטת. "חרות" ו"זכות"- אני מכניסה אנשים לבית הסוהר. אז זה אמנם זכות אבל יש לה מגבלות. עצם העבודה שדבר כזה קיים מבחינה אתית, אני רואה בזה לא דבר שתלוי ברצוני הטוב, אבל נדמה לי שאפשר להיעתר. עמוס שוקן: אני מציע להוריד את הסיומת שמופיעה כמה פעמים, שהתגובה תפורסם בהבלטה ראויה ביחס לפרסום המקורי. זה לדעתי בעיה גדולה. נשיאת המועצה: זה כתוב בתקנון המקורי. לא כדאי שאנחנו נוריד עכשיו. אנחנו לא מוסיפים. אני מציעה לאשר את ההצעה של הרוב בוועדה, וכן להוסיף שההוראה הזו אינה חלה על הליכים בביהמ"ש. נערכת הצבעה להצעת שינוי התקנון: מאשרים - 18, נמנע - 1 עמוס שוקן: חובת הגילוי שצריכה להינתן, נניח בהליכי מיזוג למנהל להגבלים עסקיים שונה מחובת הגילוי לציבור, ולדעתי יש פה בעיה, אם יש לך אינטרסים סודיים הם יתגלו כי יש מספיק עיתונאים שמרחרחים. מצד שני, אם האינטרסים גלויים יש אפקט מצנן. למה אני צריך לכתוב שלמו"ל שלי יש אינטרס? אז אני לא אגע בזה. דבר נוסף, הבעלויות היום מורכבות. אני צריך לבקש מהבעלים – תן לי בבקשה את כל האינטרסים העסקיים שלך. זה לא ריאלי. אני לא אומר לבטל. נשיאת המועצה: אתה אומר שיש לך קושי, אבל יש לי תלונה. מה אני עושה איתה? היועץ המשפטי אמר שזה עניין מסובך, תחליטו אתם. עמוס שוקן: יש כאן עוד היבט, מה זה האינטרסים של המו"ל? זה גם עסקת הפרסום עם בנק לאומי, שיכולה להשפיע על הדיווח של בנק לאומי ועסקאות מכל מיני סוגים. הם פרסומים גלויים כי אתה רואה את המודעות. ארנה לין: עמוס, תראה את סעיף 15 (מקריאה). נראה לי שהמילים נבחרו במחשבה. נגיד שזה היה גוף עם שיניים כאלה שהיו יכולות להטיל סנקציה מהותית על העיתון, אתה לא היית עומד בפרסום מה שנדרש לפי ב' ו-ג' פעם בשנה? עמוס שוקן: אפשר לעקוף את כל הדברים האלה. אריק בכר: מדובר על דברים מהותיים, אם יש אתר סקי שבבעלותך זה לא משמעותי לעניין. עמוס שוקן: למה לא? אני אקדם אותו. ארנה לין: כי יש סעיף אחר לפרסום ספציפי שיש לגביו ניגוד עניינים. אני חושבת שזה כתוב מאוד הגיוני. נשיאת המועצה: בכל זאת הייתי רוצה לראות מה עושים עם זה בוועדה הזאת. יכול להיות שיהיה אפשר לקשור את הדברים. להמתין תמיד כדאי. בישיבה הבאה אנחנו נראה. צבי רייך: התקנה הזאת היא בתוקף משנת 1992. מאז עברנו סטנדרטים של שקיפות הרבה יותר חריפים, אנחנו בתרבות שקיפות הולכת ומתחזקת, לכן אני לא חושב שהמו"לים יכולים להחזיק בעמדה שלא צועדת עם הזמן בעניין הזה. מפני שאח"כ אנחנו מקבלים את זה בסיסמאות של "הון ושלטון". יחיאל לימור: בן כספי ואני הבאנו את המונח "ברוני תקשורת", בגללנו היתה גם חלק מהחקיקה שהגבילה בעלות צולבת את הטלוויזיה והעיתונות. אני חושב שהתמונה מאז השתנתה. היו אז שלושה תאגידי תקשורת ששלטו בשוק. להטיל היום על אנשי התקשורת מגבלות של חשיפה, שעלולות לפגוע בהם, זה לדעתי מסוכן. ידיעות אחרונות, ערוץ 2, ערוץ 10- כולם בבעיות. אני לא הייתי מטיל על המו"לים מגבלות נוספות. נשיאת המועצה: יש לנו תלונה ואי אפשר לבטל את ההוראה מטעמים ציבוריים. אנחנו בינתיים נמתין. גבי שטרסמן: בעניין הקודם, יש גם סעיף תקנה 8 על פרטיות וגם שם צריך להוסיף את עניין ביהמ"ש, גם שם הרבה פעמים בעדויות בביהמ"ש אנשים יבקשו תגובה. נשיאת המועצה: היום לא דנים על פרטיות, רק על מה שיחיאל הביא. זה הכותרת, הוא לא דן רק בתוכן הסעיף. גבי שטרסמן: זה חלק מההצעה. נשיאת המועצה: אנחנו החלטנו בישיבה הקודמת שאנחנו צריכים לחדש את פני המועצה שלנו, להתאים אותה למציאות, וישבה הוועדה. מבחינת המצב המשפטי, שאין כל צורך בשינויים תקנוניים ולצרף עיתונאי בודד למועצה. זה בתקנון. הדבר היחידי שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הוא –"מיהו עיתונאי". רק הערת ביניים, יכול להיות שאם כתוב לי "עיתונאי" את הדברים האחרים לא להכניס לתקנון, אלא כהנחיות או נוהל. לגבי גופים, זה רעיון מצוין שאנחנו נחדש את פני נציגי הציבור ע"י הכנסת בתי ספר לתקשורת, מכונים וכו'. הפירוש שהיועצים המשפטיים שלנו נתנו לי ונראה לי הגיוני, שגם פה לא מחייב שינוי תקנון, כי לפי פקודת הפרשנות, זה לא מפריע שהאדם יהיה גם גוף. כך שנשאר בידי המליאה להחליט. יובל יועז: אנחנו יצאנו לדרך עם המחשבה שעמדה לנגד עינינו, שמן הראוי לצרף גם את עולם הבלוגרים, העיתונאים העצמאיים והעולם של הניו-מדיה,כחברים במועצה,זה גם אקט הצהרתי שאנחנו רוצים שידעו שהם יכולים ואנחנו נשמח שיצטרפו כחברים במועצת העיתונות. ליבנו את משמעות העניין ועברנו שינוי מחשבתי תוך כדי הליבון, מאחר והחברות במועצת העיתונות איננה רק שאתה לוקח על עצמך באופן הצהרתי ואופרטיבי את הדין והפיקוח, אלא יש לזה גם את ההשלכות המבניות והמוסדיות של מועצת העיתונות. לכן חשבנו על כל מיני אפשרויות, מה זה יוצר אם אנחנו מכניסים בלוגרים, מי יכנס לסטטוס של בלוגר שכן יכול להיות במועצה, אם הוא עושה עבודה עיתונאית, אם יפרסם דברים שונים לגמרי שאינם עיתונאיים באותה פלטפורמה ומועצת העיתונות לוקחת אותו תחת כנפיה זה יכול להיות גם מסוכן. לכן החלטנו לעשות הפרדה, כאשר ההצעה מתחלקת לשניים. מצד אחד, אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף 4א' שמדבר על עיתונאים עצמיים.אם היועצים המשפטיים שלנו אומרים לנו שאין צורך בתיקון התקנון כדי להכניס עיתונאים באופן שאינם חברים... נשיאת המועצה: אנחנו צריכים רק להגדיר מיהו "עיתונאי" או "ארגון עיתונאי". יובל יועז: אז אם זה המצב, אני לא משוכנע מה הבשורה הגדולה שמביא סעיף 4 א' שאנחנו מציעים להכניס. החלק השני של ההצעה הוא שכל מי שהוא איננו בגדר עיתונאי, אבל כן עושה מידי פעם מעשה עיתונאי, כלומר מפרסם פרסומים שעומדים בסטנדרטים עיתונאיים, מה שיזכה להגנה ע"י המועצה זה לא העיתונאי או המפרסם אלא המעשה העיתונאי עצמו. כך אנחנו נמנעים מלפרוס את הכנפיים על כל מיני דברים שאולי לא היינו רוצים, וזה החלק השני של סעיף 2.2 א' – הגנה על מעשה עיתונאי, שזה חלק מהמטרות והתפקידים של מועצת העיתונות. יובל דרור: איזו הגנה הוא מקבל? הוחלט שהמעשה העיתונאי זכאי להגנת מועצת העיתונות? במה זכיתי? אריק בכר: אם זה מגיע להליכים משפטיים, המועצה רק בעת האחרונה התערבה לפחות פעמיים שאני זוכר, עד לבימ"ש העליון היא הצטרפה כידיד בימ"ש והצליחה בשני הליכים. יובל דרור: והיא יכולה לעשות את זה ללא קשר אם זה בתקנון או לא. אריק בכר: תיאורטית זה נכון. אנחנו רוצים להרחיב את שורות המועצה, זה העניין. יובל דרור: אני אגב בעד, אני חושב שהסעיף שיובל מציע,הגנה על מעשה העיתונאי, הוא הפיצוח הנכון, לא להגן על האדם אלא על המעשה. אני מעיר את תשומת הלב לזה שכאשר מדברים על "תעניק את הגנתה", אני תוהה מהי "הגנתה". יחיאל לימור: הגנה יכולה להיות בשתי רמות, אחת ברמה הציבורית מוסרית, והשנייה ברמה המשפטית כמו שאריק הזכיר. דן לאור: המושג "מעשה עיתונאי" הוא שגרת לשון שאתם בראתם או שזה מעוגן באיזשהו מקום? מפני שזה מושג לא נפוץ. אריק בכר: זה מושג חדש. יחיאל לימור: זה עדיין לא מעוגן וזהו מושג עמום. יש פה בעצם גדרות שחוסמים את העניין. אחד, יש וועדת חברות שהיא תדון בכל בקשה לגופה. וועדת החברות יכולה להגיד על סמך מה שאנחנו מגדירים, האיש או האישה לא כשירים להתקבל כחבר/ה. דבר שני, הנשיאות רשאית לאשר אך לא חייבת לאשר. נשיאת המועצה: אני חושבת שזה טוב מאוד. ההצעה היא טובה, אני רק חושבת שכדאי להשאיר את זה בהנחיות או בנוהל, כי אז אתה מקים מוסד חדש לתקנון, איזה סיבוך מסובך. אריק בכר: כל זה יכול להיכנס לנוהל, הרי ממילא אתה בתקנון די מסודר. נשיאת המועצה: השינוי הוא הרבה יותר גמיש. אתה רואה שכשמשלבים אפילו מילה בתקנון אנחנו יושבים פה שעתיים. חיים שיבי: הייתי רוצה לראות את המעשה העיתונאי צמוד למשפט העומד בכללי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, אחרת אנחנו עוד פעם מכניסים מושג שכל בלוגר או כותב דעות, יגיד שזה מעשה עיתונאי. אני מדבר על מעשה עיתונאי בהצמדה לתקנון האתיקה. אריק בכר: הרי זה ברור, כל מי שמצטרף למועצה מצהיר על כך. חיים שיבי: זה לא ברור. יובל יועז: אתה יוצר מעגליות. תקרא את הסעיף. חיים שיבי: תעזבו את הניסוח, הסיפור ברור. אני רוצה את המונח "מעשה עיתונאי" בהצמדה לתקנון האתיקה. ההגנה תחול על מי שעשה את המעשה העיתונאי. נשיאת המועצה: אנחנו עוד לא מגנים. אמרנו שהמועצה לפי התקנון שלה, יכולים להיות חברים בה מו"לים, ארגוני עיתונאים ועיתונאים בודדים. עכשיו, "מיהו עיתונאי"? זאת השאלה. ברגע שהוא עיתונאי אז כמובן חל עליו גם תקנון האתיקה. הייתי אומרת שעיתונאי הוא אחד שעובד בעיתון, אבל אם הוא לא עובד בעיתון, לפי הוועדה, ברגע שאני עושה אותו חבר במועצת העיתונות, זה כל הרעיון שהוא מחויב בתקנון האתיקה. זה עניין של לוגיקה. יחיאל לימור: אם אציע לנסח את המשפט בצורה אחרת, שייכתב כך: "המועצה תעניק את הגנתה בנסיבות העניין ובמקרים הראויים, גם למעשה עיתונאי העומד בכללי תקנון האתיקה". יאיר טרצ'יצקי: בכל הקשור לזה שמועצת העיתונות תגן על המעשה העיתונאי ולא רק על עיתונאים שזאת פרנסתם ועיסוקם, אלא גם על אנשים שבאופן נקודתי החליטו לעשות תחקיר כי הפריע להם משהו בשכונה והם פרסמו את זה בפייסבוק ומישהו תובע אותם.לזה אני בעד וחושב שזה חשוב וצריך לעודד כמה שיותר את הציבור הישראלי ולנסות לחשוף עוולות. בהקשר זה הסעיף חשוב ומקדם אותנו. כמו בעבר בפרשת "אישתון", אז התחלנו לדבר לראשונה על עניין "מעשה עיתונאי". אני חושב שהשינוי הזה מבורך והוא מעגן. לגבי העניין השני יש לי בעיה, אני חושב שכבר כיום יש פער בין ההתנהלות של המועצה לבין התקנון של המועצה, בפועל אין היום "חברים" במועצה, יש למועצה מוסדות, מליאה ונשיאות, ואפשר להיות חבר במוסדות האלה, אבל אין בעמותה מישהו שהוא חבר אך לא חבר במוסדות. ארנה לין: הכוונה לחברות בלי תפקיד. נשיאת המועצה: לא נכון. אם אני מבינה קצת במשפטים, כל עיתון פה מיוצג על ידי שני אנשים או העורך, בארגון העיתונאים אתה מייצג את כל הארגון שלך. העיתון הוא חבר, כל כולו, גם אם אין לו בעלים או תפקידים. יאיר טרצ'יצקי: בפרקטיקה, העיתונאים מיוצגים על ידי הארגונים היציגים ושולחים נציגים שיש להם חובה מסוימת כלפי האיגוד שיכול להחליף אותם אם הוא חושב שהם לא משרתים את האינטרס העיתונאי הרחב. בארגון העיתונאים, הבן אדם היחיד שבא לפה חוץ ממני הוא יובל יועז. אני חושב שיש פה נקודה עקרונית חשובה, אני רואה בזה כמו שולחן עגול של מעסיקים כמו שעושים במשק העבודה, העיתונאים שיושבים פה מייצגים ציבור רחב ולא רק את עצמם. נשיאת המועצה: זאת אומרת שאתה מתנגד לעצם הרעיון לפתוח את המועצה, למרות שבתקנון יש אפשרות כזאת. אתה צודק שבפועל לא היו עיתונאים אינדיבידואלים. יאיר טרצ'יצקי: כל עוד הרוב המכריע של העיתונאים בישראל, מיוצגים גם על ידי הארגונים. נשיאת המועצה: אתה צודק, אבל הרעיון הבסיסי שהעלויחיאל ויובל, הואיל ועולם התקשורת משתנה, לא כל העיתונאים עובדים בעיתונים, לא כולם יהיו בארגונים. יובל אומר שיש מספיק ייצוג, אני לא רוצה לתת תעודה של חבר מועצת העיתונות לעיתונאי שאיננו מיוצג בין ע"י עיתון או בין ע"י ארגון. הבנתי אותך נכון? יאיר טרצ'יצקי: לא, אני אומר שארגון העיתונאים עצמו מכיל את העניינים האלה. ניקח לדוגמא את טל שניידר שהיא חברה ופעילה בארגון העיתונאים, שאני ויובל יועד יושבים פה ומייצגים אותה, על פניו אין בעיה אם היא היתה רוצה להיות נציגה פה, כנ"ל לגבי תומר אביטן שהפעיל את היוזמה של 100 ימים ושקיפות. אריק בכר: בעצם אתה אומר, שעיתונאי שאינו רוצה להיות חבר באחד האיגודים המקצועיים של העיתונות, אינו יכול לקבל גישה למועצת העיתונות. ארנה לין: לא, זה לא יכול להיות. יאיר טרצ'יצקי: אם ניקח את נציגי הציבור, לא כל אחד בא לקדם את האינטרסים שלו, הם באו לקדם את טובת הציבור בהקשר העיתונאי כפי שהם רואים אותה. כנ"ל נציגי העיתונאים. ומי שאחראי על טובת העיתונאים בעולם העיתונאים בחברה הישראלית זה קיים. נשיאת המועצה: זה בדיוק מה שאמרתי שאתה אומר, שאתה לא רוצה לפתוח את זה לעיתונאי בודד, אלא לנציג שרואה את האינטרס הכללי, זה ברור לגמרי. את זה הבנתי, ועל זה אמרתי שזהו רעיון טוב, שיש אנשים רבים שאולי לא נכנסים למשבצות האלה, אם נפתח תהיה בעיה להגדיר "מהו עיתונאי",ודבר נוסף יהיה איך הם ישתלבו במוסדות מבחינת נציגות. אז ישבתם בוועדה וחשבתם על כל מיני פטנטים, אבל זה הרעיון הבסיסי. יאיר טרצ'יצקי: משפט לסיכום, אני מתנגד לעיקרון של העיתונאים שחברים בו באופן פרסונאלי אבל אני יכול לחיות איתו, כי אני לא חושב שזה יהיה אסון גדול ויש לנו דברים יותר חשובים להתעסק בהם. דבר שני, אני חושב שהפתרונות שקשורות להגדרה הם לא טובים ואיתם אני לא יכול לחיות. ההגדרות לא ברורות. חיים שיבי: למה נזכרת רק עכשיו? אני חצי שעה מדבר על המונחים העמומים. לאורך כל חיי המקצועיים, האפשרות של פתיחת דלת היא אפשרות מהפכנית חיובית, היא לא תחליש אלא תחזק. לכן אני תומך תמיכה מוחלטת בהצעה לאפשר הצטרפות אינדיבידואלית של מי שמוכן לחיות על פי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. עקפנו את "מיהו עיתונאי" וקראנו לזה "מעשה". יאיר טרצ'יצקי: אגב, זה לא מה שהוועדה אמרה. בעניין הזה דווקא הגענו להסכמה, מי שרק עושה מעשה עיתונאי הוא לא יהיה חבר במוסדות של מועצת העיתונות, הוא רק יזכה בהגנה של מועצת עיתונות. יובל יועז: אני רוצה לסדר את האוזניים, התשובה לשאלה מי יהיה חבר, היא סעיף 4 א'. יחיאל ואני תמימי דעים שזה יכול להיות בנוהל ולא בהכרח בתיקון התקנון. "מי שיכול להיות חבר באופן עצמאי וישיר במועצת העיתונות, הוא עיתונאי שאיננו חבר באחת ההתאגדויות שהיא חברה במועצת העיתונות, שהוא איננו מועסק באחד מכלי התקשורת שהם חברים במועצת העיתונות, ושהוא עוסק בעשייה עיתונאית פעילה". נשיאת המועצה: זה נראה לי מצוין. אריק בכר: וזה גם לא ישירות, יהיה להם ייצוג. עמוס שוקן: זה לא נכון שהמועצה מתקיימת מאיגודים. זה נכון שכשהמועצה קמה העיתונים היו מיוצגים ע"י איגוד המו"לים, שכיום כבר איננו. יאיר טרצ'יצקי:לדעתי ההגדרות שיש פה לא טובות. אני לא מבין את ההיגיון, למשל עיתונאי שהוא מחדשות 10 יכול להיכנס לזה ועיתונאי מחדשות 2 לא, כי חדשות 2 הם לא חברי מועצה. לדעתי אפשר להחליט שחלק מנציגי העיתונאי ייבחרו ע"י ארגוני העיתונאים, חלק ע"י האגודה בירושלים וחלק ייבחרו בלי שום קשר לשיוך איגודי ולא ע"י האיגודים איגודים. אריק בכר: אז על ידי מי? יאיר טרצ'יצקי: כמו שנבחרים נציגי הציבור, אפשר שנציגי הציבור יבחרו את העיתונאים האלה. יחיאל לימור: יאיר, ההצעה המקוריתהיתה שמי שישתייכו לקבוצה הזאת הם יבחרו את נציגיהם. יאיר טרצ'יצקי: אבל מה זה הקבוצה הזאת? זאת לא קבוצה. יחיאל לימור: כרגע אין. הם יתקבצו לקבוצה. הם לא תלויים באיגוד. אם הם יתקבצו לקבוצה ויהיו להם מספיק אנשים, הםייבחרו את נציגיהם. אריק בכר: הם בלתי תלויים, לא תלויים בארגון. יאיר טרצ'יצקי: מה הקשר עם כלי התקשורת, המו"ל שלו, נציג במועצה או לא? אם נגיד שעמוס שוקן יושב פה, אז לעיתונאי מהארץ יש ייצוג? יחיאל לימור: בוודאי. תקרא את תקנון המועצה שמחייב את עמוס להחיל את כללי מועצת העיתונות על כל עובדיו. נשיאת המועצה: בוודאי שיש לו ייצוג, לכן העיתונאי האינדיבידואלי לא צריך לעבוד במקום שהוא מיוצג בין ע"י המו"ל ובין ע"י הארגון. ארנה לין: תסתכל על סעיפים 3 ו-4 של תקנון מועצת העיתונות (לא של האתיקה), שנותנים לך את הפיתרון לחוסר עקביות שאתה רואה. ענת פלג: אני רוצה להזכיר לכם על צורך שדיברנו פה בעבר, לעשות סוג של "קו חם" של עיתונאים שמרגישים בודדים, שמרגישים שהם רוצים להגיע ישירות למועצה, ללא תיווך של מנהליהם, יוכלו לעשות את זה. אין סתירה בין התקנון לבין קו כזה. דיברנו על אפשרות כזאת בכנס בקיסריה. אהרון לפידות: יש לי שתי שאלות, האחת- האם העיתונאים העצמאיים ישלמו דמי חבר? אריק בכר: כן. צריך להחליט על סכומים, אבל בהחלט משהו סמלי. אהרון לפידות: שנית- אתה אומר שהם יהיו חברים במועצה, באופן אוטומטי הם יהיו חברים במליאה, לא? כי המליאה זה לא גוף נבחר. באופן תיאורטי ממה שאני מכיר, המליאה זה אומר כולם. אריק בכר: לא, אתה מדבר על אסיפה כללית. אנחנו לא נוכל להגיע למצב הזה. תיאורטית, אם פתאום יש 1,500 עיתונאים עצמאים מצטרפים, ניתן את הדעת. אין מקום באולם ל-1,500 איש. תהיה פה ייצוגיות מסוימת, בלתי אפשר אחרת. נשיאת המועצה: אבל אני לא רואה את ה-1,000. לכן אני חשבתי שלפני שאנחנו מתקנים את התקנון נראה על איזה נוהל איך העסק הזה עובד במציאות. קודם נעשה "תרגיל על יבש". אחרי שהוועדה המליצה המלצות טובות, לפני שנתקן נעשה נוהל ונלמד מתוך החיים מה קורה. הרעיון של יובל ושל יחיאל מהפכני ומלהיב אותי כי זה נותן לנו פנים אחרות ולמציאות לא כל כך מרובעת. נהייה גמישים. צבי רייך: רק לסבר את האוזן עם נתונים, אנחנו עכשיו לקראת סיום של מחקר ענק על עיתונאים בישראל, שבו אנחנו מראיינים למעלה מ-300 עיתונאים, ובדקנו מה המצב. יש בסביבות 15 אנשים בקבוצה הזאת של העיתונאים הבלתי תלויים האלטרנטיביים האלה, אבל זה אם אתה סופר רק בעיתונות הארצית. אם אתה רוצה גם את מה שקורה בעיתונות המקומית והמכוונת המקומית, אז הפוטנציאל שם גדל לכמה מאות אנשים. יובל יועז: איך בחרתם את ה-300 איש? צבי רייך: בחרנו באמצעות הנתונים של "יפעת" עם השלמות שלנו. יש הרבה יותר פעילים כיום, אבל אנחנו מראיינים רק 300 פעילים כיום. יאיר טרצ'יצקי: לא על זה מדבר הסעיף להבנתי. צבי רייך: כל האלטרנטיביים זה 15 אנשים ברמה הארצית. תום הישיבה.