יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
בית הדין לאתיקה: העיתון הפר את תקנון האתיקה בכך שלא ביקש את תגובת המתלונן.

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ישיבת בית הדין מיום 28/12/10 חברי המותב: עו"ד עמנואל סלע – יו"ר גב' אלינוער רבין – חברה מר אליעזר דר-דרזנר – חבר בעניין עו"ד תומר אדטו ("המתלונן") נגד חברת גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ דורון אביגד, עורך אתר 'גלובס' באינטרנט (שניהם יחד: "הנילונים") נוכחים: המתלונן – עו"ד תומר אדטו מזכירות מועצת העיתונות: הגב' שפרה אפשטיין, מזכירה (יוצאת) של מועצת העיתונות. הגב' נטלי פילו מזכירה (נכנסת) של מועצת העיתונות בהעדר הנילונים אשר זומנו אך לא התייצבו לדיון: החלטה 1. פתח ואחרית דבר 2. החלטה זו עניינה תלונתו של המתלונן נגד הנילונים, העוסקת בשתי כתבות שפורסמו באתר האינטרנט של הנילונים[1] ואשר בפרסומן, לטענת המתלונן, נעברו עבירות בניגוד לתקנון האתיקה של העיתונאים, הכל כפי שיפורט בהמשך. 3. לפתח הדברים נציין כי מסגרת הדיון התקיימה בכפוף להחלטתו של כב' השופט (בדימ) גבריאל שטרסמן מתאריך 25/11/10 שזו לשונה: "אני מחליט איפוא להעביר את התלונה לבית הדין של מועצת העיתונות שידון אך ורק בשתי הנקודות הנזכרות לעיל, דהיינו: שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם וכן בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין". 4. החלטנו לדחות את התלונה ככל שהדברים אמורים בטענה לפיה "עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין", והחלטנו לקבל את התלונה בטענה "... שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם". 5. מבוא - ההליך המקדמי 6. תלונתו המקורית של המתלונן[2], שהייתה ארוכה ומפורטת, כללה – בתמצית – שלשה ראשים: א. הנילונים פרסמו סדרת כתבות, לא אובייקטיביות, בנושא קידוח 'גבעות עולם'. ב. הנילונים פרסמו את שמו של המתלונן בצורה פוגעת הקושרת אותו לאיומים ואלימות מילולית, וזאת מבלי שביקשו את תגובתו לפני הפרסום. ג. הנילונים פרסמו את פרטיו של המתלונן תוך ציון כי הוא "מצהיר על היותו עורך-דין". 7. כמקובל, ובהתאם לסעיפים 44 (ד) ו- (ה) לתקנון, הועברה התלונה לעיונו של כב' השופט (בדימ.) גבריאל שטרסמן, על מנת שיחליט האם התלונה מצדיקה דיון במועצת העיתונות. 8. השופט שטרסמן בחן את התלונה, סבר שיש מקום לדון בתלונה (רק) במסגרת "...שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם וכן בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין", ובנוסף המליץ השופט שטרסמן בפני המתלונן "... לנסח את תלונתו במסגרת זו, ותוך שהוא יתמקד בעיקר ולא יכנס לכל כך הרבה פרטים". 9. המתלונן העביר תלונה מעודכנת[3] אשר (שוב) נבחנה ע"י השופט שטרסמן אשר קבע: "אני מחליט איפוא להעביר את התלונה לבית הדין של מועצת העיתונות שידון אך ורק בשתי הנקודות הנזכרות לעיל, דהיינו: שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם וכן בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין. העבירות לכאורה שהמתלונן מייחס לנילונים מעוגנות בתקנות 4א ו- 8 לתקנון האתיקה של עיתונאים. 10. לנילונים נשלח זימון לישיבת בית הדין. בתגובה הודיעו הנילונים כי הם אינם מכירים בסמכות המועצה לדון בתלונה ולכן אין בכוונתם להתייצב לישיבת בית הדין בעניין[4]. עם זאת, בהמשך, שלחו הנילונים למועצה תגובה עניינית בכתב[5]. 11. הדיון בבית הדין. 12. ישיבת בית הדין התקיימה בתאריך 28/12/10. המתלונן הופיע לישיבה, וטען טענותיו. הנילונים לא הופיעו. 13. לפתח הדיון החלטנו כי אנו מוסמכים לדון בתלונה חרף טענת הנילונים שאין הם מכירים בסמכות מועצת העיתונות ובית הדין[6], מה גם שהנילונים שלחו לבית הדין תגובה מפורטת. 14. המתלונן חזר על עיקרי טענותיו (כאשר אנו מגבילים אותו לשתי הטענות כפי שנקבעו במסגרת החלטתו של השופט שטרסמן) תוך שהוא מדגיש את הנזק הרב ועוגמת הנפש שנגרמו לו, תוך מתן דגש לפגיעה מעצם עובדת היותו עורך-דין במקצועו. 15. נבהיר כי כמקובל בבית דין זה , למרות (ואולי דווקא מפאת) אי-הופעת הנילונים, במהלך הדיון הקפדנו לבדוק את יסודות התלונה, עברנו על תגובת הנילונים בצורה מפורטת והקשינו על המתלונן בשאלות. 16. טענות המתלונן - תמצית[7]: א. טענה ראשונה - הנילונים פרסמו את שמו של המתלונן באתר האינטרנט של הנילונים (www.globes.co.il) "בקשר עם שתי כתבות שעסקו בנסיבות/בגורמים/במעשים פליליים/עבריינים לכאוריים", בהקשר עם אלימות מילולית ואיומים לכאורה שהופנו כלפי מי מכתבי הנילונים, וזאת מבלי שביקשו את תגובתו עובר לפרסום. ב. טענה שנייה - הנילונים פרסמו את שם המתלונן בצמוד לכך שהוא "מצהיר על היותו עורך-דין". 17. טענות הנילונים – תמצית[8] א. לטענה הראשונה – המתלונן, במכתבו לנילונים, הוא ש 'פתח חזית', ומכיוון שכך, הנילונים הם בפועל המגיבים ולא נדרשת פנייה למתלונן לצורך תגובתו. ב. לטענה השנייה - אכן הייתה טעות בפרסום אך הנילונים פעלו מיד לתיקון ופרסמו כתבה מתוקנת. 18. דיון ומסקנה 19. לטענה הראשונה – הנילונים לא פנו למתלונן לקבלת תגובתו טרם פרסום הכתבה 20. אנו מקבלים את טענת המתלונן. להלן הנימוקים. א. סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע: לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו. ב. הכתבה הראשונה כוללת, בין השאר, תיאור מעורבותם של גורמים לא מזוהים הנוקטים כלפי מי מכתבי הנילונים באלימות מילולית ואיומים באלימות פיזית. מתוכן הכתבה ניתן להגיע למסקנה שהמתלונן, גם אם השפה בה נקט במכתבו אינה מגעת לאלימות המילולית הקשה בה נקטו אחרים, הוא, במכתבו 'המשפטי' המאיים, וכמי ש "מצהיר על היותו עורך דין", מהווה אחת הזרועות ('המשפטית') במערכת האיומים על מי מכתבי הנילונים. ג. אין מחלוקת שפרסום כאמור, הכולל את שמו של המתלונן, (ועוד כמי ש"מצהיר על היותו עורך דין") עלול לפגוע בשמו הטוב של המתלונן, ולפיכך, כנדרש בסעיף 8 הנ"ל הוא מצריך בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו. ד. לא נעשה בירור מוקדם עם המתלונן ולא פורסמה תגובתו. ה. טוענים הנילונים כי המתלונן, במכתבו, הוא ש 'פתח' את החזית ולכן דווקא הכתבה היא תגובה למכתבו, ובלשון הנילונים: "בנוגע לתלונתו (של המתלונן - ע.ס) כי לא ביקשו את תגובתו לפרסום הכתבה הראשונה – האם אמור הייתי לבקש תגובת אדטו על מכתב שלו עצמו?"[9] ו. היינו מקבלים את טענת הנילונים אילו הכתבה הראשונה הייתה מהווה תגובה עניינית וממוקדת למכתבו של המתלונן שעיקרו דרישה לכתיבה יותר אובייקטיבית (ואין זה כאן מענייננו לבדוק ולחוות דעה האם הכתבות היו אובייקטיביות, אם לאו). נוסיף ונדגיש כי לא היינו מקפידים עם הנילונים אילו היו מרחיבים בכתבה אף מעבר למסגרת תוכן מכתבו של המתלונן, אילו היה מדובר בהרחבה סבירה ועניינית. ז. ואולם, הנילונים מרחיבים בכתבה את היריעה הרבה מעבר למכתבו של המתלונן, וכוללים בה תיאורים של אלימות מילולית ואיומים בפגיעה פיזית אשר לטענתם הופנו אליהם ("כלבים, תשמעו מאיתנו בפתח ביתכם"; "אל תשכח שאנחנו יודעים שאתה גר קרוב לאתר הקידוח"; "תהיו מפוחלצים על הקיר"). תיאורים כאמור אינם נזכרים, במפורש או במשתמע, במכתבו של המתלונן לנילונים. לפיכך אנו בדעה כי כאשר בחרו הנילונים להרחיב את תוכן הכתבה מתגובה עניינית למכתבו של המתלונן והוסיפו תיאור רחב של מסכת של איומים באלימות פיזית, על מי מכתבי העיתון, היה עליהם לפנות למתלונן לקבלת תגובתו. ח. טעם נוסף להחלטתנו זו אנו מוצאים בעובדה ששמו של המתלונן הוא היחיד שהוזכר בכתבה (ואפילו שמו של כתב הנילונים הושמט ממנה). כידוע, שילוב שמו של אדם בכתבה נועד לחזק את אמינות תוכנה בעיני הקוראים. במקרה זה שבפנינו, הרושם שנוצר בעיני הקורא הסביר הוא, ששילוב שמו של המתלונן בגוף הכתבה נעשה במטרה לתת תוקף ולהוסיף אמינות למעורבותם של גורמים הנוקטים באלימות מילולית קשה ובאיומים לפגיעה פיזית במי מעובדי הנילונים, ולמעורבותו של המתלונן כאחת הזרועות ('המשפטית') באסטרטגיית האיומים, במקביל לזרוע המאיימת העבריינית. ט. האמור בסעיפים ז' ו- ח' לעיל בדבר הקשר והשילוב בין מכתבו של המתלונן לאיומים מצידם של גורמים אלה ואחרים בא לביטוי בפסקה בכתבה, אותה נביא כאן כלשונה: מיותר לציין כי "גלובס" רואה בשאט נפש מכתב כגון זה, (הכוונה למכתבו של עו"ד אדטו – ע.ס) על אחת כמה וכמה איומים ישירים ועקיפים על כתבי האתר והעיתון – ומתכוון לטפל בהם בכל האמצעים הקיימים בחוק. 21. והרושם הוא שיש מי שמאיימים איומים ישירים, ואילו איומיו של עו"ד אדטו הם איומים 'עקיפים'. 22. ולא בשולי הדברים נוסיף כי לדעתנו, גם אם סברו הנילונים, בטעות, שאינם נדרשים לתגובת המתלונן לפני פרסום הכתבה הראשונה, הרי שלנוכח תגובתו של המתלונן לכתבה הראשונה, חובה היה עליהם לבקש ממנו תגובה עוד לפני פרסום הכתבה השנייה, ומצערת העובדה שהנילונים לא מצא לנכון לעשות כן. 23. בנסיבות אלה אנו מקבלים את תלונתו של המתלונן וקובעים כי בכך שהנילונים פרסמו את הכתבות מבלי שפנו למתלונן לקבל את תגובתו לפני פרסומן הם הפרו את הוראת סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. 24. לטענה השניה – המתלונן מתחזה להיות עורך דין. 25. החלטנו לדחות את התלונה בעניין זה. 26. סעיף 4 א' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע: לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדוייק, מטעה או מסלף.[10] 27. בהיבט העובדתי, אין מחלוקת שהמתלונן הוא עורך-דין. כך גם אין מחלוקת שאילו היו הנילונים מבצעים לפני פרסום הכתבה הראשונה, בדיקה בסיסית (עם המתלונן או באתר האינטרנט של לשכת עורכי-הדין), היו מוודאים עובדה זאת לאשורה והיו נמנעים מלפרסם בכתבה הראשונה שהמתלונן "מצהיר על היותו עורך דין". 28. עם זאת מצאנו לדחות את התלונה בעניין זה מהטעמים המפורטים להלן: א. בהתייחס לתלונה השניה - כב' השופט שטרסמן קבע בהחלטתו להעביר התלונה לבית הדין על מנת שידון "... בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין." ב. נציין כי מטבע הלשון בה בחר השופט שטרסמן שונה ממטבע הלשון בכתבה, שהרי בכתבה לא נכתב כאילו המתלונן 'מתחזה' אלא נכתב שהוא "מצהיר על היותו", וכמובן שקיים הבדל, לשוני ופרשני. מטבע לשון 'מתחזה' יש בה משום הטעייה מכוונת, ואילו מטבע לשון 'מצהיר על עצמו' מכוונת ל 'לכאורה' כלומר, דבר שייתכן והוא נכון, וייתכן שאינו נכון, אך טרם הוכח. ברור לכל כי מטבע לשון לפיה המתלונן "מצהיר על היותו עורך דין" פחותה בחומרתה לעין שיעור מטענה שהוא 'מתחזה' להיות עורך דין. ג. זאת ועוד. בענייננו, הנילונים, משהוער להם על עניין זה, תיקנו אותו בזמן סביר[11], ולדעתנו הם פעלו בעניין זה כנדרש בסעיף 7 לתקנון האתיקה המקצועית. לפיכך, ולמרות אי הנעימות שנגרמה למתלונן בעניין זה, אין אנו סבורים שיש מקום להרשיע על פרסום זה שתוקן בזמן סביר. ד. למעלה מהצורך נציין ש(גם) המתלונן, בבית הדין, הבהיר שעניין זה אינו המהותי בתלונתו, בהשוואה לשניים האחרים: פרסום כתבות מגמתיות (עניין שמחוץ למסגרת דיוננו); ושילוב שמו בכתבה בהקשר עם אלימות מילולית קשה ואיומים על מי מכתבי הנילונים. 29. בהתחשב בכלל הנסיבות אנו דוחים את התלונה בעניין זה. סוף דבר 30. כאמור לעיל, קבענו כי הנילונים הפרו את הוראת סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, בכך שלא פנו למתלונן לקבלת תגובתו טרם פרסום הכתבות, ועליהם להתנצל על כך. בנסיבות העניין ומכוח סמכותנו על פי סעיפים 50 ו- 51 לתקנון המועצה, אנו מורים כי תמצית החלטתנו, בנוסח להלן, תפורסם על-ידי הנילונים באתר האינטרנט בו פורסמו הכתבות. החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בתאריכים 24/8/10 ו-28/9/10 פרסם אתר האינטרנט של העיתון "גלובס" ידיעות בעניין פרויקט הקידוח "גבעות עולם", בהן הוזכר שמו של עו"ד תומר אדטו. בית הדין, שדן בתלונתו של עו"ד אדטו, קבע כי העיתון ועורכו הפרו את סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, בכך שלא פנו למתלונן לקבלת תגובתו טרם פרסום הכתבות, ועליהם להתנצל על כך. 31. מועד הפרסום כקבוע בסיפא של סעיף 51 א' לתקנון המועצה. 32. זכות ערעור כקבוע ב סעיף 52 א' לתקנון המועצה. ניתנה היום 10 ינואר 2011 בהעדר הצדדים. _____________ עמנואל סלע, עו"ד יו"ר ___________ אלינוער רבין חברה ____________ אליעזר דר-דרזנר חבר [1] בתאריכים 24/8/10 ו- 28/9/10 [2] נושאת תאריך 25/10/10 [3] נושאת תאריך 23/11/10 [4] מכתבו של עו"ד יורם מושקט נושא תאריך 23/12/10, וכן סעיף 1 במכתבו מתאריך 26/12/10. לא למותר לציין כי כך נהג העיתון 'גלובס' גם בעבר (תיק משה ימין נ' גלובס'; תיק 48/2002 שלמה כהן נ' גלובס והעיתונאים הדס מגן ואיתמר לוין) [5] מכתבו של עו"ד יורם מושקט נושא תאריך 26/12/10. [6] סעיף 39 בתקנון מועצת העיתונות; וכן מספר החלטות של בית הדין לאתיקה (כך בעניין משה ימין נ' גלובס; תיק 48/2002 בעניין עו"ד שלמה כהן נ' גלובס והעיתונאים הדס מגן ואיתמר לוין; תיק 3/2007 שירות התעסוקה הישראלי נ' מערכת התכנית "שומר מסך" ערוץ 10; תיק 7/2010 יחזקאל לוי נ' אתר האינטרנט www.news1.co.il והכתבת רותי אברהם) [7] כמובהר לעיל, לא נכנסנו לדיון בטענת המתלונן בדבר חוסר אובייקטיביות בכתבות. [8] טענות הנילונים מפיו של עורך אתר 'גלובס' מר דורון אביגד הובאו במכתבו של עו"ד יורם מושקט נושא תאריך 26/12/10. [9] סעיף 2.7 במכתב הנילונים מתאריך 26/12/10. וראה גם סעיף 2.8 במכתב [10] כב' השופט (בדימ) גבריאל שטרסמן ציין את סעיף 4 א כבסיס לדיון,בתלונה זו ואולם נציין כי לעניין תלונה זו יש רלוונטיות גם לסעיף 5 א+ב המתייחסים לחובת בדיקת העובדות. [11] ראה גם סעיף 2.12 במכתב הנילונים מתאריך 26/12/10