יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
בית הדין לאתיקה: העיתון הפר את תקנון האתיקה בכך שלא ביקש את תגובת המתלונן.

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ישיבת בית הדין מיום 28/12/10 חברי המותב: עו"ד עמנואל סלע – יו"ר גב' אלינוער רבין – חברה מר אליעזר דר-דרזנר – חבר בעניין עו"ד תומר אדטו ("המתלונן") נגד חברת גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ דורון אביגד, עורך אתר 'גלובס' באינטרנט (שניהם יחד: "הנילונים") נוכחים: המתלונן – עו"ד תומר אדטו מזכירות מועצת העיתונות: הגב' שפרה אפשטיין, מזכירה (יוצאת) של מועצת העיתונות. הגב' נטלי פילו מזכירה (נכנסת) של מועצת העיתונות בהעדר הנילונים אשר זומנו אך לא התייצבו לדיון: החלטה 1. פתח ואחרית דבר 2. החלטה זו עניינה תלונתו של המתלונן נגד הנילונים, העוסקת בשתי כתבות שפורסמו באתר האינטרנט של הנילונים[1] ואשר בפרסומן, לטענת המתלונן, נעברו עבירות בניגוד לתקנון האתיקה של העיתונאים, הכל כפי שיפורט בהמשך. 3. לפתח הדברים נציין כי מסגרת הדיון התקיימה בכפוף להחלטתו של כב' השופט (בדימ) גבריאל שטרסמן מתאריך 25/11/10 שזו לשונה: "אני מחליט איפוא להעביר את התלונה לבית הדין של מועצת העיתונות שידון אך ורק בשתי הנקודות הנזכרות לעיל, דהיינו: שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם וכן בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין". 4. החלטנו לדחות את התלונה ככל שהדברים אמורים בטענה לפיה "עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין", והחלטנו לקבל את התלונה בטענה "... שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם". 5. מבוא - ההליך המקדמי 6. תלונתו המקורית של המתלונן[2], שהייתה ארוכה ומפורטת, כללה – בתמצית – שלשה ראשים: א. הנילונים פרסמו סדרת כתבות, לא אובייקטיביות, בנושא קידוח 'גבעות עולם'. ב. הנילונים פרסמו את שמו של המתלונן בצורה פוגעת הקושרת אותו לאיומים ואלימות מילולית, וזאת מבלי שביקשו את תגובתו לפני הפרסום. ג. הנילונים פרסמו את פרטיו של המתלונן תוך ציון כי הוא "מצהיר על היותו עורך-דין". 7. כמקובל, ובהתאם לסעיפים 44 (ד) ו- (ה) לתקנון, הועברה התלונה לעיונו של כב' השופט (בדימ.) גבריאל שטרסמן, על מנת שיחליט האם התלונה מצדיקה דיון במועצת העיתונות. 8. השופט שטרסמן בחן את התלונה, סבר שיש מקום לדון בתלונה (רק) במסגרת "...שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם וכן בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין", ובנוסף המליץ השופט שטרסמן בפני המתלונן "... לנסח את תלונתו במסגרת זו, ותוך שהוא יתמקד בעיקר ולא יכנס לכל כך הרבה פרטים". 9. המתלונן העביר תלונה מעודכנת[3] אשר (שוב) נבחנה ע"י השופט שטרסמן אשר קבע: "אני מחליט איפוא להעביר את התלונה לבית הדין של מועצת העיתונות שידון אך ורק בשתי הנקודות הנזכרות לעיל, דהיינו: שכתבו עליו בלא שידברו איתו קודם וכן בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין. העבירות לכאורה שהמתלונן מייחס לנילונים מעוגנות בתקנות 4א ו- 8 לתקנון האתיקה של עיתונאים. 10. לנילונים נשלח זימון לישיבת בית הדין. בתגובה הודיעו הנילונים כי הם אינם מכירים בסמכות המועצה לדון בתלונה ולכן אין בכוונתם להתייצב לישיבת בית הדין בעניין[4]. עם זאת, בהמשך, שלחו הנילונים למועצה תגובה עניינית בכתב[5]. 11. הדיון בבית הדין. 12. ישיבת בית הדין התקיימה בתאריך 28/12/10. המתלונן הופיע לישיבה, וטען טענותיו. הנילונים לא הופיעו. 13. לפתח הדיון החלטנו כי אנו מוסמכים לדון בתלונה חרף טענת הנילונים שאין הם מכירים בסמכות מועצת העיתונות ובית הדין[6], מה גם שהנילונים שלחו לבית הדין תגובה מפורטת. 14. המתלונן חזר על עיקרי טענותיו (כאשר אנו מגבילים אותו לשתי הטענות כפי שנקבעו במסגרת החלטתו של השופט שטרסמן) תוך שהוא מדגיש את הנזק הרב ועוגמת הנפש שנגרמו לו, תוך מתן דגש לפגיעה מעצם עובדת היותו עורך-דין במקצועו. 15. נבהיר כי כמקובל בבית דין זה , למרות (ואולי דווקא מפאת) אי-הופעת הנילונים, במהלך הדיון הקפדנו לבדוק את יסודות התלונה, עברנו על תגובת הנילונים בצורה מפורטת והקשינו על המתלונן בשאלות. 16. טענות המתלונן - תמצית[7]: א. טענה ראשונה - הנילונים פרסמו את שמו של המתלונן באתר האינטרנט של הנילונים (www.globes.co.il) "בקשר עם שתי כתבות שעסקו בנסיבות/בגורמים/במעשים פליליים/עבריינים לכאוריים", בהקשר עם אלימות מילולית ואיומים לכאורה שהופנו כלפי מי מכתבי הנילונים, וזאת מבלי שביקשו את תגובתו עובר לפרסום. ב. טענה שנייה - הנילונים פרסמו את שם המתלונן בצמוד לכך שהוא "מצהיר על היותו עורך-דין". 17. טענות הנילונים – תמצית[8] א. לטענה הראשונה – המתלונן, במכתבו לנילונים, הוא ש 'פתח חזית', ומכיוון שכך, הנילונים הם בפועל המגיבים ולא נדרשת פנייה למתלונן לצורך תגובתו. ב. לטענה השנייה - אכן הייתה טעות בפרסום אך הנילונים פעלו מיד לתיקון ופרסמו כתבה מתוקנת. 18. דיון ומסקנה 19. לטענה הראשונה – הנילונים לא פנו למתלונן לקבלת תגובתו טרם פרסום הכתבה 20. אנו מקבלים את טענת המתלונן. להלן הנימוקים. א. סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע: לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או לשמו הטוב והעלול לפגוע בו, אלא אם קיים עניין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה. פרסום דבר כאמור מצריך ברגיל בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו. ב. הכתבה הראשונה כוללת, בין השאר, תיאור מעורבותם של גורמים לא מזוהים הנוקטים כלפי מי מכתבי הנילונים באלימות מילולית ואיומים באלימות פיזית. מתוכן הכתבה ניתן להגיע למסקנה שהמתלונן, גם אם השפה בה נקט במכתבו אינה מגעת לאלימות המילולית הקשה בה נקטו אחרים, הוא, במכתבו 'המשפטי' המאיים, וכמי ש "מצהיר על היותו עורך דין", מהווה אחת הזרועות ('המשפטית') במערכת האיומים על מי מכתבי הנילונים. ג. אין מחלוקת שפרסום כאמור, הכולל את שמו של המתלונן, (ועוד כמי ש"מצהיר על היותו עורך דין") עלול לפגוע בשמו הטוב של המתלונן, ולפיכך, כנדרש בסעיף 8 הנ"ל הוא מצריך בירור מוקדם עם הנוגע בדבר ופרסום הוגן של תגובתו. ד. לא נעשה בירור מוקדם עם המתלונן ולא פורסמה תגובתו. ה. טוענים הנילונים כי המתלונן, במכתבו, הוא ש 'פתח' את החזית ולכן דווקא הכתבה היא תגובה למכתבו, ובלשון הנילונים: "בנוגע לתלונתו (של המתלונן - ע.ס) כי לא ביקשו את תגובתו לפרסום הכתבה הראשונה – האם אמור הייתי לבקש תגובת אדטו על מכתב שלו עצמו?"[9] ו. היינו מקבלים את טענת הנילונים אילו הכתבה הראשונה הייתה מהווה תגובה עניינית וממוקדת למכתבו של המתלונן שעיקרו דרישה לכתיבה יותר אובייקטיבית (ואין זה כאן מענייננו לבדוק ולחוות דעה האם הכתבות היו אובייקטיביות, אם לאו). נוסיף ונדגיש כי לא היינו מקפידים עם הנילונים אילו היו מרחיבים בכתבה אף מעבר למסגרת תוכן מכתבו של המתלונן, אילו היה מדובר בהרחבה סבירה ועניינית. ז. ואולם, הנילונים מרחיבים בכתבה את היריעה הרבה מעבר למכתבו של המתלונן, וכוללים בה תיאורים של אלימות מילולית ואיומים בפגיעה פיזית אשר לטענתם הופנו אליהם ("כלבים, תשמעו מאיתנו בפתח ביתכם"; "אל תשכח שאנחנו יודעים שאתה גר קרוב לאתר הקידוח"; "תהיו מפוחלצים על הקיר"). תיאורים כאמור אינם נזכרים, במפורש או במשתמע, במכתבו של המתלונן לנילונים. לפיכך אנו בדעה כי כאשר בחרו הנילונים להרחיב את תוכן הכתבה מתגובה עניינית למכתבו של המתלונן והוסיפו תיאור רחב של מסכת של איומים באלימות פיזית, על מי מכתבי העיתון, היה עליהם לפנות למתלונן לקבלת תגובתו. ח. טעם נוסף להחלטתנו זו אנו מוצאים בעובדה ששמו של המתלונן הוא היחיד שהוזכר בכתבה (ואפילו שמו של כתב הנילונים הושמט ממנה). כידוע, שילוב שמו של אדם בכתבה נועד לחזק את אמינות תוכנה בעיני הקוראים. במקרה זה שבפנינו, הרושם שנוצר בעיני הקורא הסביר הוא, ששילוב שמו של המתלונן בגוף הכתבה נעשה במטרה לתת תוקף ולהוסיף אמינות למעורבותם של גורמים הנוקטים באלימות מילולית קשה ובאיומים לפגיעה פיזית במי מעובדי הנילונים, ולמעורבותו של המתלונן כאחת הזרועות ('המשפטית') באסטרטגיית האיומים, במקביל לזרוע המאיימת העבריינית. ט. האמור בסעיפים ז' ו- ח' לעיל בדבר הקשר והשילוב בין מכתבו של המתלונן לאיומים מצידם של גורמים אלה ואחרים בא לביטוי בפסקה בכתבה, אותה נביא כאן כלשונה: מיותר לציין כי "גלובס" רואה בשאט נפש מכתב כגון זה, (הכוונה למכתבו של עו"ד אדטו – ע.ס) על אחת כמה וכמה איומים ישירים ועקיפים על כתבי האתר והעיתון – ומתכוון לטפל בהם בכל האמצעים הקיימים בחוק. 21. והרושם הוא שיש מי שמאיימים איומים ישירים, ואילו איומיו של עו"ד אדטו הם איומים 'עקיפים'. 22. ולא בשולי הדברים נוסיף כי לדעתנו, גם אם סברו הנילונים, בטעות, שאינם נדרשים לתגובת המתלונן לפני פרסום הכתבה הראשונה, הרי שלנוכח תגובתו של המתלונן לכתבה הראשונה, חובה היה עליהם לבקש ממנו תגובה עוד לפני פרסום הכתבה השנייה, ומצערת העובדה שהנילונים לא מצא לנכון לעשות כן. 23. בנסיבות אלה אנו מקבלים את תלונתו של המתלונן וקובעים כי בכך שהנילונים פרסמו את הכתבות מבלי שפנו למתלונן לקבל את תגובתו לפני פרסומן הם הפרו את הוראת סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. 24. לטענה השניה – המתלונן מתחזה להיות עורך דין. 25. החלטנו לדחות את התלונה בעניין זה. 26. סעיף 4 א' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע: לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדוייק, מטעה או מסלף.[10] 27. בהיבט העובדתי, אין מחלוקת שהמתלונן הוא עורך-דין. כך גם אין מחלוקת שאילו היו הנילונים מבצעים לפני פרסום הכתבה הראשונה, בדיקה בסיסית (עם המתלונן או באתר האינטרנט של לשכת עורכי-הדין), היו מוודאים עובדה זאת לאשורה והיו נמנעים מלפרסם בכתבה הראשונה שהמתלונן "מצהיר על היותו עורך דין". 28. עם זאת מצאנו לדחות את התלונה בעניין זה מהטעמים המפורטים להלן: א. בהתייחס לתלונה השניה - כב' השופט שטרסמן קבע בהחלטתו להעביר התלונה לבית הדין על מנת שידון "... בהערה שממנה עלול היה להשתמע שהוא מתחזה להיות עורך דין." ב. נציין כי מטבע הלשון בה בחר השופט שטרסמן שונה ממטבע הלשון בכתבה, שהרי בכתבה לא נכתב כאילו המתלונן 'מתחזה' אלא נכתב שהוא "מצהיר על היותו", וכמובן שקיים הבדל, לשוני ופרשני. מטבע לשון 'מתחזה' יש בה משום הטעייה מכוונת, ואילו מטבע לשון 'מצהיר על עצמו' מכוונת ל 'לכאורה' כלומר, דבר שייתכן והוא נכון, וייתכן שאינו נכון, אך טרם הוכח. ברור לכל כי מטבע לשון לפיה המתלונן "מצהיר על היותו עורך דין" פחותה בחומרתה לעין שיעור מטענה שהוא 'מתחזה' להיות עורך דין. ג. זאת ועוד. בענייננו, הנילונים, משהוער להם על עניין זה, תיקנו אותו בזמן סביר[11], ולדעתנו הם פעלו בעניין זה כנדרש בסעיף 7 לתקנון האתיקה המקצועית. לפיכך, ולמרות אי הנעימות שנגרמה למתלונן בעניין זה, אין אנו סבורים שיש מקום להרשיע על פרסום זה שתוקן בזמן סביר. ד. למעלה מהצורך נציין ש(גם) המתלונן, בבית הדין, הבהיר שעניין זה אינו המהותי בתלונתו, בהשוואה לשניים האחרים: פרסום כתבות מגמתיות (עניין שמחוץ למסגרת דיוננו); ושילוב שמו בכתבה בהקשר עם אלימות מילולית קשה ואיומים על מי מכתבי הנילונים. 29. בהתחשב בכלל הנסיבות אנו דוחים את התלונה בעניין זה. סוף דבר 30. כאמור לעיל, קבענו כי הנילונים הפרו את הוראת סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, בכך שלא פנו למתלונן לקבלת תגובתו טרם פרסום הכתבות, ועליהם להתנצל על כך. בנסיבות העניין ומכוח סמכותנו על פי סעיפים 50 ו- 51 לתקנון המועצה, אנו מורים כי תמצית החלטתנו, בנוסח להלן, תפורסם על-ידי הנילונים באתר האינטרנט בו פורסמו הכתבות. החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בתאריכים 24/8/10 ו-28/9/10 פרסם אתר האינטרנט של העיתון "גלובס" ידיעות בעניין פרויקט הקידוח "גבעות עולם", בהן הוזכר שמו של עו"ד תומר אדטו. בית הדין, שדן בתלונתו של עו"ד אדטו, קבע כי העיתון ועורכו הפרו את סעיף 8 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, בכך שלא פנו למתלונן לקבלת תגובתו טרם פרסום הכתבות, ועליהם להתנצל על כך. 31. מועד הפרסום כקבוע בסיפא של סעיף 51 א' לתקנון המועצה. 32. זכות ערעור כקבוע ב סעיף 52 א' לתקנון המועצה. ניתנה היום 10 ינואר 2011 בהעדר הצדדים. _____________ עמנואל סלע, עו"ד יו"ר ___________ אלינוער רבין חברה ____________ אליעזר דר-דרזנר חבר [1] בתאריכים 24/8/10 ו- 28/9/10 [2] נושאת תאריך 25/10/10 [3] נושאת תאריך 23/11/10 [4] מכתבו של עו"ד יורם מושקט נושא תאריך 23/12/10, וכן סעיף 1 במכתבו מתאריך 26/12/10. לא למותר לציין כי כך נהג העיתון 'גלובס' גם בעבר (תיק משה ימין נ' גלובס'; תיק 48/2002 שלמה כהן נ' גלובס והעיתונאים הדס מגן ואיתמר לוין) [5] מכתבו של עו"ד יורם מושקט נושא תאריך 26/12/10. [6] סעיף 39 בתקנון מועצת העיתונות; וכן מספר החלטות של בית הדין לאתיקה (כך בעניין משה ימין נ' גלובס; תיק 48/2002 בעניין עו"ד שלמה כהן נ' גלובס והעיתונאים הדס מגן ואיתמר לוין; תיק 3/2007 שירות התעסוקה הישראלי נ' מערכת התכנית "שומר מסך" ערוץ 10; תיק 7/2010 יחזקאל לוי נ' אתר האינטרנט www.news1.co.il והכתבת רותי אברהם) [7] כמובהר לעיל, לא נכנסנו לדיון בטענת המתלונן בדבר חוסר אובייקטיביות בכתבות. [8] טענות הנילונים מפיו של עורך אתר 'גלובס' מר דורון אביגד הובאו במכתבו של עו"ד יורם מושקט נושא תאריך 26/12/10. [9] סעיף 2.7 במכתב הנילונים מתאריך 26/12/10. וראה גם סעיף 2.8 במכתב [10] כב' השופט (בדימ) גבריאל שטרסמן ציין את סעיף 4 א כבסיס לדיון,בתלונה זו ואולם נציין כי לעניין תלונה זו יש רלוונטיות גם לסעיף 5 א+ב המתייחסים לחובת בדיקת העובדות. [11] ראה גם סעיף 2.12 במכתב הנילונים מתאריך 26/12/10