יום ב', יג’ בטבת תשפ”א
תקשורת בימי הקורונה: המאבק בנגיף פוגע גם בסיקור העיתונאי
מהחרמת ציוד, ניתוב תקציבים לערוצים ששואלים פחות ועד מאסר עיתונאים באשמת "זריעת בהלה" * דיווח על עיתונות אירופית בימי הקורונה בדיון זום של מכון העיתונות הבינלאומי בוינה * צילום של המכון * ראו כאן גם את הדיווח המלא של ממצאיו בשטח
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 15
 
 
 
 
 
מדברים על פייסבוק ב- פייסבוק
מה עושות הרשתות החברתיות לדמוקרטיה ולתקשורת בישראל? רב שיח ביוזמת הקרן החדשה לישראל ועמותת פרטיות ישראל - עם גיא רולניק, תהילה שוורץ אלטשולר, טל שניידר, נעמה מטרסו * צפו כאן
10:31 (12/11/20) מועצת העיתונות
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
מסר למועצת העיתונות במהלך מפגש בדלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
תגובות: 0   צפיות: 81
 
עוד סאטירה כזאת – ואבדנו
מועצת העיתונות והתקשורת מביעה זעזוע ומחאה בעקבות הדימוי שבו בחר להשתמש העיתונאי ינון מגל, בעת שיחה עם בן כספית, בתכניתם בתחנת הרדיו 103fm, כאשר עסק בתגובה אפשרית למבקריו של ראש הממשלה בתקשורת. לא נחזור על הניסוח המלא, כולל חיקוי קול צרורות תת-מקלע, רימונים ואף פיצוץ - שנבחרו להמחשת דרך נוספת להשתקת הביקורת על בנימין נתניהו. נסתפק בהבעת תקווה כי במציאות של משבר ממשלי, כלכלי ובריאותי חסר תקדים ובצומת מסוכן של מתחים גוברים ושסע חברתי, שבו די בניצוץ כדי להצית תבערה ואפילו קטלנית – לא תהיה חזרה על דימויים כאלה – גם לא כ"סאטירה -"כפי שהבהיר אחר כך מגל בסוג של התנצלות.
תגובות: 0   צפיות: 38
 
לא זרוע תעמולה * לא "שמאל אנרכיסטי" - רק תקשורת שמעזה לבקר וזה (עדיין) מותר
מועצת העיתונות והתקשורת בישראל מוחה בחריפות על מתקפה נוספת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד התקשורת העצמאית בישראל כאשר הוא – או מי מטעמו-מדמה בפוסט בערוץ ראש הממשלה בפייסבוק את ערוץ 12 "לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי" שמטרתו "להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה".
תגובות: 0   צפיות: 17
 
 
מהחלטות בית הדין לאתיקה: על תאגיד השידור הציבורי "כאן" לפרסם התנצלות בפני הרבנות הראשית לישראל
בעקבות שידור כתבת תחקיר בנושא תעודת כשרות בעסקים, במסעדות ובמשחטות במסגרת התכנית "שטח הפקר"
 
 
מועצת העיתונות בישראל: ליבוי השנאה לתקשורת מצד ראש ממשלה - מצער ומעורר חששות כבדים
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה* מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים * אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
תגובות: 0   צפיות: 30
 
מועצת העיתונות מגנה הפרדה בין עיתונאים ועיתונאיות במהלך סיקור אירועים
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית * בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר * אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
תגובות: 0   צפיות: 14
 
מועצת העיתונות בישראל: "יש להגן על זכות התקשורת להגיע לאזורי מתיחות בירושלים ובכל מקום בארץ ולסקר מקרוב את הנעשה ועל המשטרה לגלות לכך הבנה"
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
תגובות: 0   צפיות: 238
 
"אלה ימים קשים לדמוקרטיה ולחופש העיתונות בישראל"
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
תגובות: 0   צפיות: 80
 
שתי ערכאות בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דחו את תלונת עו"ד ריבלין נגד העיתון והכתבת ענת רואה

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 27/2014 בפני חברי בית הדין: עו"ד חנוך קינן – יו"ר גב' אלינוער רבין, – חברה מר גיל קיסרי – חבר בעניין: עו"ד אהרון ריבלין המתלונן - נגד - "כלכליסט-ידיעות אחרונות בע"מ" גב' ענת רואה- כתבת המשפט. הנילונים החלטה בפנינו הובאה תלונתו של עו"ד אהרון ריבלין, אשר קבל נגד הנילונים, לעניין כתבה שפורסמה בעיתון "כלכליסט", ובאתר האינטרנט שלו, ביום 25 במאי, 2014. תלונתו של מר ריבלין נסבה,על כתבתה של גב' ענת רואה, בעיתון "כלכליסט", אשר תחת הכותרת: "המסר דילג מעל ראשו של אורי", ניתחה, כפי הבנתה וסגנונה, ארועים, שבהם נכרך, כטענת המתלונן, גם שמו, ובהיות אירועים אלה קשים בהגדרתם, ונושאי אופי ציבורי, טען הקובל בפנינו, כי שרבוב שמו אל תוך הכתבה, בצידם של אותם אירועים, פגע בשמו הטוב, עד כדי הוצאת דיבה כלפיו, כפי שעוד יתואר להלן.ואם ניכבד לפרטים, קצפו של המתלונן יצא על כן, כנגד מספר תאורים שתוארו באותה כתבה, וכפי המופיע בכתב התלונה, בלשון בה נכתבו הדברים:"העיתון והעיתונאית פרסמו בעיתון ובאתר האינטרנט ידיעות השזורות דברי שיסוי והסתה ביודעם כי חלק מהדברים אינם מדוייקים ומטעים תוך יצירת הקשרים עמומים במתכוון. ( אם נעדרים כאן קטעי פיסוק, אין זאת אלא משום ציטוט הדברים כלשונם- ח.ק.)"לדוגמא אך לא רק:"...חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא בגלל הפרשה..."" אבל מסר ושותפו סבורים שמגיע להם שכר טירחה" כל השוזף את אותה הכתבה, יגלה, ככל הנראה, את כוונת הכתבה למשוך את עין הקורא בכותרות "מפוצצות", כמו: "עלילות עו"ד מסר במתחם הולילנד"- "המסר דילג מעל ראשו של אורי"-" ..ואחריה התפוצצה פרשת השוחד"...טרוניתו של הקובל נעורה, שעה שהבחין באשר נכתב בגוף הכתבה, בעת שרבוב שמו, בזו הלשון: "...חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא בגלל הפרשה (הכוונה לפרשת הולילנד- ח. ק.), אבל עו"ד מסר ושותפו לשעבר עו"ד ריבלין, סבורים שמגיע להם שכר טרחה". ניסוח לא מוצלח, לטעמינו.עוד טען המתלונן, כי כותבת המאמר לא בדקה את העובדות,נשוא תיק זה, כמתחייב, לדעתו, מתקנות האתיקה המקצועית.בשלישית קבל המתלונן, לעניין מהימנות הכתבה, בצד הבעת תרעומת על הסיקור, אשר לדעתו לא שיקף נאמנה את הדברים לאמיתם.ואחרון אחרון – לדעת המתלונן חלה חובה על הכותבת לפנות אליו כדי לקבל את תגובתו,טרם פרסום הכתבה באתר.אף שרק בקטע יחיד, צויין שם המתלונן בכתבה, הנה את עלבונו הוא תובע, משום צרוף אירוע לאירוע לכתבה אחת, כאשר השימוש במילים: "אבל", "חלק מהחברים", ו"בגלל הפרשה", באותה הכתבה, בצד שרבוב שמו כאמור, יצר, כדעתו, רושם מכוון למעשים, אשר לא ייעשו, בצד הטלת דופי במתלונן.לשון אחרת: אין המתלונן, ולדעתו גם האדם הסביר, רואים את שרבוב שם המתלונן, במנותק מהכתבה כולה, והיפגעותו, מי תשורנה? זוהי אם כן, בקליפת האגוז, גולת הכותרת בתלונת הקובל בפנינו.הנילונים, רואים אחרת את פני הדברים, אף נתנו לזווית ראייתם, ביטוי מפורש בפנינו, שאותו נתאר בקצרה: די בעובדה שלפיה לא פרט המתלונן את פרטי תלונתו, כדי לדחותה על אתר.בפרסום, נשוא הקובלנה, אין הפרה איזו שהיא של תקנון האתיקה, באשר התלונה נסמכת על פרשנויות סובייקטיביות, הנעדרות נפקות עובדתית ומשפטית.הכתבה בענייננו, נכונה והוגנת. בעובדות אשר צוינו בה , יש אמת, ולא היה מתום בפרסום ההליך המשפטי, שהמתלונן היה צד לו.משום שלא היה בפרסום הכתבה, כמות שהיא, כדי הפרת תקנון האתיקה, דין העתירה להידחות.בגינם של הדברים ,אשר פורטו לעיל, עותר המתלונן לקבלת החלטה של מוסד זה, שעל פיה היפרו הנילונים את הסעיפים 4א', ו-6ג' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות.תלונתו של עו"ד אהרון ריבלין הובאה בפני המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בישראל, עו"ד אילן שדי, אשר בתוקף תפקידו מוסמך היה להחליט בדבר גורלה של תלונה זו. דהיינו, האם מצביעה התלונה, לכאורה, על הפרה של כלל מכללי האתיקה העיתונאית, כאמור לעיל, אם לאו.ברציו הדברים קבע המשנה ליועצת המשפטית בהחלטתו,( מיום 30 ביולי 2014 ) כדלקמן:"אכן, כפי טענת ב"כ הנילון,מרבית הפרסום מפנה לעובדות, תוך התבססות על הליך משפטי פומבי. אלא והפרסום מבליע אמירה משתמעת-ולו בגדר רמז משתמע גס-כי למתלונן ולעו"ד מסר "החוצפה" לדרוש שכ"ט, חרף הפרשה הפלילית סביב הפרוייקט, כאשר "חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא".כאשר אין בציון העובדה כי התיק נגד עו"ד מסר נסגר, כדי לאיין או למנוע את השמעת אותה אמירה משתמעת.כל קורא סביר יבין את המסר/את האמירה הזו מתוך קריאת הפרסום. מכאן, כי הדווח/הפרסום אינו הוגן".משום האמור לעיל, החליט המשנה ליועצת המשפטית להעביר המקרה לבירור בבית הדין, "אלא אם יפרסם הנילון הבהרה כי לא היה בדברים משום אמירה/רמז וכו' ".הנילונים, לא נענו להצעת המשנה ליועצת המשפטית, ומשכך התקיים בפנינו הדיון בתלונה, לעניינו. למעלה מהנדרש, נבקש להתייחס במספר מילים למתלונן בתיק זה:אין צל של ספק בקרבינו, ובכך מאוחדים שלושת חברי ההרכב כאחד, כי עו"ד ריבלין חש עצמו פגוע עד עמקי נשמתו. את מרי ליבו הביא המתלונן בפנינו, בסערת רגשות מובנת, ולחלוטין הבינונו את רחשי ליבו, שעה ששטח את דבריו בהתרגשות רבה מאד, המובנת מאיליה. בהיבט זה של דברים, ליבנו עימו.אלא שבתפקיד הלא קל אשר מוטל עלינו, מחובתנו להכריע עניינית בעתירה, ככל שתהייה. משום זאת,עובר להכרעת הדין, עמדו לנגד עינינו העקרונות הבאים:חובתה של מועצת העיתונות להקפיד על משמר חופש המידע, חופש הבעת הדעה ושמירת התנאים לקיומם, הבטחת הנאמנות לעקרונות האתיקה המקצועית,מצד אלה העוסקים בעיתונות, על רבדיה השונים.בהיבט זה של דברים, נתנו גם דעתנו לאמות המידה, הנגזרות מהאמור לעיל, והמוצאות ביטוי מחייב למחויבות מוחלטת לאמת, להגינות, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט.אמור איפוא, אלה גם אלה מחייבים כל עיתון ועיתונאי: מחד גיסא, נאמנות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, ומאידך גיסא, הגשת שרות מקצועי, פרסום מדויק, הוגן ואחראי, הן של ידיעות והן של דעות.ומהכלל אל הפרט בהתייחס לעובדות תיק זה:אחד מחברי ההרכב היה בדעה, כי אין בכתבה, נשוא התיק, שום ביטוי, המצדיק היענות לעתירה שבפנינו. חברת ההרכב, מצאה פגם בכתבה האמורה, כפי שהביאה לביטוי את כריכת שם המתלונן באמירות שנשזרו באותה הכתבה.בהתייחס לאמות המידה העומדות לנגד עינינו, כפי האמור לעיל, ייאמר כאן, כי הפכנו בה והפכנו בה, בכתבה נשוא תיק זה, חזור ושנה, ואף שלטעמנו ראוי היה, לייתן למספר משפטים, שאליהם נכרך שם המתלונן (בעל כורחו), ביטוי שונה, המתחייב מעצם אזכור שמו באותה הכתבה, לא מצאנו בסיס מוצק לתלונה שבפנינו, כזה אשר יצדיק היעתרות לעתירה. למסקנה זו הגענו, לא לפני שאפשרנו למתלונן הנכבד יריעת טעון רחבה ביותר. ככל שחפץ, דיבר - וכל שחפץ, אמר.ומכאן, אם החלטנו, בסופו של יום, לדחות עתירה זו, אין זאת אלא משום שלא מלאו אמות המידה הנדרשות לקבלתה של תלונה, ולפי ראות עינינו, לא נעברה כל עבירה מאלה המנויות בתקנות האתיקה, שאליהן התייחס המתלונן.בה במידה, ולאחר קריאת הכתבה, נשוא התלונה שבפנינו, ובכפוף לאשר כתבנו בס' 19 לעיל, איננו בדעה כי כותבת המאמר לא בדקה את העובדות, נשוא התיק הנ"ל, כמתחייב, מתקנות האתיקה המקצועית. בהתייחס לאמור לעיל, ובהמשך ישיר לכך, איננו מקבלים את קבילת המתלונן גם לעניין אי נאמנות הכתבה לעובדות. ואחרון אחרון – במקרה, נשוא תיק זה, איננו שותפים לדעת המתלונן, שעל פיה חלה חובה על הכתבת לפנות אליו כדי לקבל את תגובתו, טרם פרסום הכתבה. לטעמנו לא הייתה כל סיבה לנהוג כך, וממילא אין לבוא חשבון עם הכותבת משלא הלכה בדרך זו.הנה כי כן, ובסופם של דברים, משאלו הן מסקנותינו, כפי המפורט בהרחבה בהחלטה זו, אין מנוס מדחיית תלונתו של המתלונן בתיק זה. ___________________ ___________________ _____________________ אלינוער רבין חברה חנוך קינן, עו"ד יו"ר גיל קיסרי חבר בבית הדין לאתיקה (ערעורים) של מועצת העיתונות בהרכב: עו"ד יורם סמואל, יו"ר צגה מלקו, חברה אמיר אורן, חבר מוטי רוזנבלום, חבר בעניין שבין: עו"ד אהרון ריבלין המערער נגד 1. "כלכליסט- ידיעות אחרונות בע"מ 2. ענת רואה המשיבים החלטה עו"ד יורם סמואל, יו"ר: עו"ד אהרון ריבלין הגיש תלונה למועצת העיתונות, נגד עיתן כלכליסט-ידיעות אחרונות ונגד הכתבת ענת רואה על כתבות שהתפרסמו ב – 25.5.14 במהדורת הנייר של העיתון ובאתר האינטרנט שלו. המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות החליט, כי התלונה תדון בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, והוא נדון על ידי בית דין בהרכב של עו"ד חנוך קינן, יו"ר והחברים אלינוער רבין וגיל קיסרי. בית הדין החליט שאין בכתבה משום עבירה על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ועל כך הגיש המתלונן ערעור, שנדון בפני הרכב שנקבע לדון בערעור: עו"ד יורם סמואל, יו"ר, והחברים עו"ד צביה גרוס, צגה מלקו, אמיר אורן ומוטי רוזנבלום. צביה גרוס לא השתתפה בדיון והוא התקיים בפני הרכב של ארבעה, וזאת על פי הוראת סעיף 52.ד. לתקנון מועצת העיתונות, המאפשר זאת. התלונה נסבה על מאמרים שנכתבו בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט דוד מינץ, ביום 15.5.14. נושא הדיון היה ערעורה של שותפות עו"ד בשם מסר-ריבלין, בה היו שותפים עו"ד אורי מסר והמתלונן, על החלטתם של נאמנים נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ (בהסדר נושים). הנאמנים דחו את הוכחת החוב שהגישה השותפות על שכר טרחה שהגיע להם, לגרסתם, מחברת נידר עבור שירותים משפטיים שנתנו לחברה שהייתה בעלת הקרקע, והתקשרה עם חברת נידר בעיסקת קומבינציה. במסגרת אותו הסכם התחייבה חברת נידר כלפי השותפות בתשלום שכר טרחתם, שייגזר מערכן של הדירות שייבנו בפרויקט. הקרקע היא במתחם הולילנד. הפרויקט לא יצא לפועל, ככל הנראה עקב אי מתן היתרי הבניה על ידי עיריית ירושלים בעקבות בדיקה שערכה לאחר שהתפרסמה פרשת הולילנד, חברת נידר נכנסה להסדר נושים, ושכר הטרחה שהיה אמור להשתלם לשותפות על פי הסכם הקומבינציה - לא שולם. הדיון בבית המשפט המחוזי הסתיים בהסדר שהושג על פי הצעת בית המשפט לפיו ערעורה של השותפות נדחה, אך לשותפות ניתנה הזכות להגיש תביעה לשכר ראוי. לאחר שקראתי וחזרתי וקראתי את הכתבות, נראה לי כי הדיון בתלונה צריך להתמקד במלים הבאות, המופיעות בשתי הכתבות: "העבודה למעשה לא הושלמה, כי הדירות לא נמכרו. חלק מהחברים עומדים להיכנס לכלא בגלל הפרשה, אבל עו"ד אורי מסר ושותפו לשעבר עו"ד אהרון ריבלין סבורים שמגיע להם שכר טרחה." אין חולק שהעבודה לא הושלמה, ואין חולק שהמתלונן סבור שמגיע לו שכר טרחה. עו"ד מסר לא הצטרף לתלונה שבפנינו, ולכן אינני רואה מקום להביע עמדה באשר לפגיעה שהכתבה פגעה בו, ואני מציע להתעלם מטענות שהמתלונן העלה בעניין זה. אך מקריאת הקטע שציטטתי מהכתבה ניתן להתרשם כאילו אותם "חברים" העומדים להיכנס לכלא הם חברים הן של עו"ד מסר והן של המתלונן, וכאילו יש פגם בדרישתו של המתלונן שישולם לו שכר טרחה לא רק בכך שהבתים לא נבנו, אלא גם משום פגם שדבק בו עקב עבירות שנעברו על ידי אותם "חברים", ששמותיהם לא פורטו בכתבה. המתלונן ציין בתלונתו את הסעיפים 4.א. ו-6.ג. לתקנון האתיקה. סעיף 4.א. מחייב עיתונים ועיתונאים שלא לפרסם דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף. לי נראה כי הקטע שציטטתי לעיל הוא אכן מטעה. סעיף 6.ג. קובע כי "פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה". ואכן, אני סבור כי ההקשר בין עו"ד אהרון ריבלין וחבריו לא היה הוגן ויש בו הטיה. בהמשך הכתבות מצוין: "ואז התפוצצה פרשת השוחד במתחם, שלא היה לה קשר לנידר, אבל הובילה להקפאת המצב התכנוני". ב"כ הנילונים, ניסה לשכנענו, כי הקביעה בכתבות שלפרשת השוחד אין קשר לנידר, צריכה הייתה להניח את דעתו של המתלונן. אינני מקבל טיעון זה, שכן המתלונן לא בא לריב את ריבה של נידר, אלא את ריבו שלו, ואין באמור לעיל כדי להרחיקו מפרשת השוחד. עוד טען ב"כ הנילונים בפנינו כי בית הדין איננו "עורך על" של כתבות בעיתון, וכי העובדה שסגנון הכתבה או תוכנה איננו נראה לבית הדין איננו מהווה עבירה אתית. אני מסכים לטיעון זה, אך אין בו להועיל במקרה שלפנינו. אני מבקש להדגיש, כי הנילונים לא טענו כאילו יש קשר בין עו"ד ריבלין לבין פרשת השוחד, אלא טענו כי לא כך עולה מהכתבה, וכך אינני יכול להסכים. ההקשר שהכתבות עשו בין אי ביצוע הבניה על ידי חברת נידר לבין פרשת השוחד, הוא תקין בעיני; התפוצצות פרשת השוחד אכן הביאה למניעת הבניה, ובעקבותיה לאי תשלום שכר הטרחה או לפחות לאי ההכרה בהוכחת החוב, אך ההקשר בכתבה בין אותם "חברים" העומדים להיכנס לכלא לבין המתלונן עו"ד אהרון ריבלין, הוא בעיני מטעה ובלתי הוגן. המתלונן לא כלל בתלונתו טענה על כך שהכתבת לא פנתה אליו קודם לפרסום על מנת לבקש את תגובתו, כנדרש בסעיף 5.א לתקנון האתיקה. אך הוא העלה טענה זו בפני ההרכב הראשון שדן בתלונה, שדן בה ודחה אותה, ובצדק. העובדות המופיעות בכתבה מבוססות על מסמכים משפטיים שאינם מחייבים בקשת תגובה. יש להניח שאילו היו פונים למתלונן, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה, שכן אין התקנון מחייב להציג בפניו את הכתבה, אלא רק לעמת אותו עם העובדות, והעובדות הנכללות בכתבה אינן במחלוקת. אשר על כן אציע לחברי לקבל את הערעור ולקבוע, כי העיתון כלכליסט-ידיעות אחרונות והכתבת ענת רואה עברו על סעיפים 4.א. ו-6.ג לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, והטיל על העיתון לפרסם החלטה זו ללא כל שינוי במדור "משפט" של העיתון, תחת הכותרת "החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות". ________________ עו"ד יורם סמואל, יו"ר גברת צגה מלקו, חברה אני מצטרפת לדעתו של יו"ר ההרכב. ________________ צגה מלקו, חברה מר אמיר אורן, חבר לדידי, אין לקבל את הערעור . גם לאחר קריאה נוספת וחוזרת של הכתבה ושקילת טענותיו של עו"ד ריבלין, שהושמעו בדם לבו, נותר פער משמעותי של עלבונו הסובייקטיבי, המובן והמצער, לבין הנתונים האובייקטיביים שראוי לשופטם באמות המידה של האתיקה והתקנון. _______________ אמיר אורן, חבר מר מוטי רוזנבלום, חבר אינני רואה מקום לקבל את הערעור שהגיש עו"ד אהרון ריבלין מכיוון שלא מצאתי בכתבה עבירה על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. יתר על כן, כפי שציינתי באותה עת, ההתייחסות ל"חברים" במשפט הבא: "העבודה למעשה לא הושלמה, כי הדירות לא נמכרו. חלק מהחברים עומדים להיכנס לכלא בשל הפרשה, אבל עו"ד מסר ושותפו לשעבר עו"ד ריבלין סבורים שמגיע להם שכר טרחה" – אכן מתייחס לחבריו של עו"ד מסר, בהמשך לכותרת המאמר ולכותרת הביניים שמתחתיה ולא לעו"ד ריבלין, שאינו מוזכר כלל עד לאותו משפט. על כן אני סבור שיש לדחות את הערעור. _________________ מוטי רוזנבלום, חבר אשר על כן נחלקו הדעות בין חברי ההרכב: שניים תומכים בקבלת הערעור ושניים סבורים שיש לדחות את הערעור. התוצאה היא כי הערעור נדחה וכי נותרת על כנה ההחלטה של הערכאה הראשונה שקבעה, כי כלכליסט-ידיעות אחרונות והכתבת ענת רואה לא עברו על תקנון האתיקה בכתבות שהתפרסמו ב – 25.5.14 במהדורת הנייר ובמהדורת האינטרנט של העיתון, ועסקו בסקירת הדיון הערעור שהגישו עורכי הדין מסר וריבלין אל החלטת הנאמנים בהסדר החוב של חברת נידר. היום, ה - 30 בחודש דצמבר, 2014 _______________ ______________ ______________ _______________ עו"ד יורם סמואל, יו"ר צגה מלקו, חברה אמיר אורן, חבר מוטי רוזנבלום, חבר

 
 
הצג מידע נוסף לכתבה
חזור לדף הקודםהדפס כתבה שלח כתבה
 שיתוף