יום ד', יא’ בטבת תשע”ט
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר והמשנה לנשיאה, עו"ד אורנה לין נבחרו ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018, לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, בישיבה מיוחדת של מועצת העיתונות, שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל-אביב.
 
 
חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
 
 
מועצת העיתונות קוראת לבית המחוקקים לסייג את הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל בעת מילוי תפקידם – בהעדר החלה על פעילותם של עיתונאים בשליחות המבקשים להביא לציבור תמונת מצב כמות שהיא מזירת הפעילות.
 
 
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
שתי ערכאות בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דחו את תלונת עו"ד ריבלין נגד העיתון והכתבת ענת רואה

בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות תיק 27/2014 בפני חברי בית הדין: עו"ד חנוך קינן – יו"ר גב' אלינוער רבין, – חברה מר גיל קיסרי – חבר בעניין: עו"ד אהרון ריבלין המתלונן - נגד - "כלכליסט-ידיעות אחרונות בע"מ" גב' ענת רואה- כתבת המשפט. הנילונים החלטה בפנינו הובאה תלונתו של עו"ד אהרון ריבלין, אשר קבל נגד הנילונים, לעניין כתבה שפורסמה בעיתון "כלכליסט", ובאתר האינטרנט שלו, ביום 25 במאי, 2014. תלונתו של מר ריבלין נסבה,על כתבתה של גב' ענת רואה, בעיתון "כלכליסט", אשר תחת הכותרת: "המסר דילג מעל ראשו של אורי", ניתחה, כפי הבנתה וסגנונה, ארועים, שבהם נכרך, כטענת המתלונן, גם שמו, ובהיות אירועים אלה קשים בהגדרתם, ונושאי אופי ציבורי, טען הקובל בפנינו, כי שרבוב שמו אל תוך הכתבה, בצידם של אותם אירועים, פגע בשמו הטוב, עד כדי הוצאת דיבה כלפיו, כפי שעוד יתואר להלן.ואם ניכבד לפרטים, קצפו של המתלונן יצא על כן, כנגד מספר תאורים שתוארו באותה כתבה, וכפי המופיע בכתב התלונה, בלשון בה נכתבו הדברים:"העיתון והעיתונאית פרסמו בעיתון ובאתר האינטרנט ידיעות השזורות דברי שיסוי והסתה ביודעם כי חלק מהדברים אינם מדוייקים ומטעים תוך יצירת הקשרים עמומים במתכוון. ( אם נעדרים כאן קטעי פיסוק, אין זאת אלא משום ציטוט הדברים כלשונם- ח.ק.)"לדוגמא אך לא רק:"...חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא בגלל הפרשה..."" אבל מסר ושותפו סבורים שמגיע להם שכר טירחה" כל השוזף את אותה הכתבה, יגלה, ככל הנראה, את כוונת הכתבה למשוך את עין הקורא בכותרות "מפוצצות", כמו: "עלילות עו"ד מסר במתחם הולילנד"- "המסר דילג מעל ראשו של אורי"-" ..ואחריה התפוצצה פרשת השוחד"...טרוניתו של הקובל נעורה, שעה שהבחין באשר נכתב בגוף הכתבה, בעת שרבוב שמו, בזו הלשון: "...חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא בגלל הפרשה (הכוונה לפרשת הולילנד- ח. ק.), אבל עו"ד מסר ושותפו לשעבר עו"ד ריבלין, סבורים שמגיע להם שכר טרחה". ניסוח לא מוצלח, לטעמינו.עוד טען המתלונן, כי כותבת המאמר לא בדקה את העובדות,נשוא תיק זה, כמתחייב, לדעתו, מתקנות האתיקה המקצועית.בשלישית קבל המתלונן, לעניין מהימנות הכתבה, בצד הבעת תרעומת על הסיקור, אשר לדעתו לא שיקף נאמנה את הדברים לאמיתם.ואחרון אחרון – לדעת המתלונן חלה חובה על הכותבת לפנות אליו כדי לקבל את תגובתו,טרם פרסום הכתבה באתר.אף שרק בקטע יחיד, צויין שם המתלונן בכתבה, הנה את עלבונו הוא תובע, משום צרוף אירוע לאירוע לכתבה אחת, כאשר השימוש במילים: "אבל", "חלק מהחברים", ו"בגלל הפרשה", באותה הכתבה, בצד שרבוב שמו כאמור, יצר, כדעתו, רושם מכוון למעשים, אשר לא ייעשו, בצד הטלת דופי במתלונן.לשון אחרת: אין המתלונן, ולדעתו גם האדם הסביר, רואים את שרבוב שם המתלונן, במנותק מהכתבה כולה, והיפגעותו, מי תשורנה? זוהי אם כן, בקליפת האגוז, גולת הכותרת בתלונת הקובל בפנינו.הנילונים, רואים אחרת את פני הדברים, אף נתנו לזווית ראייתם, ביטוי מפורש בפנינו, שאותו נתאר בקצרה: די בעובדה שלפיה לא פרט המתלונן את פרטי תלונתו, כדי לדחותה על אתר.בפרסום, נשוא הקובלנה, אין הפרה איזו שהיא של תקנון האתיקה, באשר התלונה נסמכת על פרשנויות סובייקטיביות, הנעדרות נפקות עובדתית ומשפטית.הכתבה בענייננו, נכונה והוגנת. בעובדות אשר צוינו בה , יש אמת, ולא היה מתום בפרסום ההליך המשפטי, שהמתלונן היה צד לו.משום שלא היה בפרסום הכתבה, כמות שהיא, כדי הפרת תקנון האתיקה, דין העתירה להידחות.בגינם של הדברים ,אשר פורטו לעיל, עותר המתלונן לקבלת החלטה של מוסד זה, שעל פיה היפרו הנילונים את הסעיפים 4א', ו-6ג' לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות.תלונתו של עו"ד אהרון ריבלין הובאה בפני המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות בישראל, עו"ד אילן שדי, אשר בתוקף תפקידו מוסמך היה להחליט בדבר גורלה של תלונה זו. דהיינו, האם מצביעה התלונה, לכאורה, על הפרה של כלל מכללי האתיקה העיתונאית, כאמור לעיל, אם לאו.ברציו הדברים קבע המשנה ליועצת המשפטית בהחלטתו,( מיום 30 ביולי 2014 ) כדלקמן:"אכן, כפי טענת ב"כ הנילון,מרבית הפרסום מפנה לעובדות, תוך התבססות על הליך משפטי פומבי. אלא והפרסום מבליע אמירה משתמעת-ולו בגדר רמז משתמע גס-כי למתלונן ולעו"ד מסר "החוצפה" לדרוש שכ"ט, חרף הפרשה הפלילית סביב הפרוייקט, כאשר "חלק מהחברים עומדים בקרוב להיכנס לכלא".כאשר אין בציון העובדה כי התיק נגד עו"ד מסר נסגר, כדי לאיין או למנוע את השמעת אותה אמירה משתמעת.כל קורא סביר יבין את המסר/את האמירה הזו מתוך קריאת הפרסום. מכאן, כי הדווח/הפרסום אינו הוגן".משום האמור לעיל, החליט המשנה ליועצת המשפטית להעביר המקרה לבירור בבית הדין, "אלא אם יפרסם הנילון הבהרה כי לא היה בדברים משום אמירה/רמז וכו' ".הנילונים, לא נענו להצעת המשנה ליועצת המשפטית, ומשכך התקיים בפנינו הדיון בתלונה, לעניינו. למעלה מהנדרש, נבקש להתייחס במספר מילים למתלונן בתיק זה:אין צל של ספק בקרבינו, ובכך מאוחדים שלושת חברי ההרכב כאחד, כי עו"ד ריבלין חש עצמו פגוע עד עמקי נשמתו. את מרי ליבו הביא המתלונן בפנינו, בסערת רגשות מובנת, ולחלוטין הבינונו את רחשי ליבו, שעה ששטח את דבריו בהתרגשות רבה מאד, המובנת מאיליה. בהיבט זה של דברים, ליבנו עימו.אלא שבתפקיד הלא קל אשר מוטל עלינו, מחובתנו להכריע עניינית בעתירה, ככל שתהייה. משום זאת,עובר להכרעת הדין, עמדו לנגד עינינו העקרונות הבאים:חובתה של מועצת העיתונות להקפיד על משמר חופש המידע, חופש הבעת הדעה ושמירת התנאים לקיומם, הבטחת הנאמנות לעקרונות האתיקה המקצועית,מצד אלה העוסקים בעיתונות, על רבדיה השונים.בהיבט זה של דברים, נתנו גם דעתנו לאמות המידה, הנגזרות מהאמור לעיל, והמוצאות ביטוי מחייב למחויבות מוחלטת לאמת, להגינות, להגנה על כבוד האדם ולכיבוד צנעת הפרט.אמור איפוא, אלה גם אלה מחייבים כל עיתון ועיתונאי: מחד גיסא, נאמנות לחופש העיתונות ולזכות הציבור לדעת, ומאידך גיסא, הגשת שרות מקצועי, פרסום מדויק, הוגן ואחראי, הן של ידיעות והן של דעות.ומהכלל אל הפרט בהתייחס לעובדות תיק זה:אחד מחברי ההרכב היה בדעה, כי אין בכתבה, נשוא התיק, שום ביטוי, המצדיק היענות לעתירה שבפנינו. חברת ההרכב, מצאה פגם בכתבה האמורה, כפי שהביאה לביטוי את כריכת שם המתלונן באמירות שנשזרו באותה הכתבה.בהתייחס לאמות המידה העומדות לנגד עינינו, כפי האמור לעיל, ייאמר כאן, כי הפכנו בה והפכנו בה, בכתבה נשוא תיק זה, חזור ושנה, ואף שלטעמנו ראוי היה, לייתן למספר משפטים, שאליהם נכרך שם המתלונן (בעל כורחו), ביטוי שונה, המתחייב מעצם אזכור שמו באותה הכתבה, לא מצאנו בסיס מוצק לתלונה שבפנינו, כזה אשר יצדיק היעתרות לעתירה. למסקנה זו הגענו, לא לפני שאפשרנו למתלונן הנכבד יריעת טעון רחבה ביותר. ככל שחפץ, דיבר - וכל שחפץ, אמר.ומכאן, אם החלטנו, בסופו של יום, לדחות עתירה זו, אין זאת אלא משום שלא מלאו אמות המידה הנדרשות לקבלתה של תלונה, ולפי ראות עינינו, לא נעברה כל עבירה מאלה המנויות בתקנות האתיקה, שאליהן התייחס המתלונן.בה במידה, ולאחר קריאת הכתבה, נשוא התלונה שבפנינו, ובכפוף לאשר כתבנו בס' 19 לעיל, איננו בדעה כי כותבת המאמר לא בדקה את העובדות, נשוא התיק הנ"ל, כמתחייב, מתקנות האתיקה המקצועית. בהתייחס לאמור לעיל, ובהמשך ישיר לכך, איננו מקבלים את קבילת המתלונן גם לעניין אי נאמנות הכתבה לעובדות. ואחרון אחרון – במקרה, נשוא תיק זה, איננו שותפים לדעת המתלונן, שעל פיה חלה חובה על הכתבת לפנות אליו כדי לקבל את תגובתו, טרם פרסום הכתבה. לטעמנו לא הייתה כל סיבה לנהוג כך, וממילא אין לבוא חשבון עם הכותבת משלא הלכה בדרך זו.הנה כי כן, ובסופם של דברים, משאלו הן מסקנותינו, כפי המפורט בהרחבה בהחלטה זו, אין מנוס מדחיית תלונתו של המתלונן בתיק זה. ___________________ ___________________ _____________________ אלינוער רבין חברה חנוך קינן, עו"ד יו"ר גיל קיסרי חבר בבית הדין לאתיקה (ערעורים) של מועצת העיתונות בהרכב: עו"ד יורם סמואל, יו"ר צגה מלקו, חברה אמיר אורן, חבר מוטי רוזנבלום, חבר בעניין שבין: עו"ד אהרון ריבלין המערער נגד 1. "כלכליסט- ידיעות אחרונות בע"מ 2. ענת רואה המשיבים החלטה עו"ד יורם סמואל, יו"ר: עו"ד אהרון ריבלין הגיש תלונה למועצת העיתונות, נגד עיתן כלכליסט-ידיעות אחרונות ונגד הכתבת ענת רואה על כתבות שהתפרסמו ב – 25.5.14 במהדורת הנייר של העיתון ובאתר האינטרנט שלו. המשנה ליועצת המשפטית של מועצת העיתונות החליט, כי התלונה תדון בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, והוא נדון על ידי בית דין בהרכב של עו"ד חנוך קינן, יו"ר והחברים אלינוער רבין וגיל קיסרי. בית הדין החליט שאין בכתבה משום עבירה על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ועל כך הגיש המתלונן ערעור, שנדון בפני הרכב שנקבע לדון בערעור: עו"ד יורם סמואל, יו"ר, והחברים עו"ד צביה גרוס, צגה מלקו, אמיר אורן ומוטי רוזנבלום. צביה גרוס לא השתתפה בדיון והוא התקיים בפני הרכב של ארבעה, וזאת על פי הוראת סעיף 52.ד. לתקנון מועצת העיתונות, המאפשר זאת. התלונה נסבה על מאמרים שנכתבו בעקבות דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט דוד מינץ, ביום 15.5.14. נושא הדיון היה ערעורה של שותפות עו"ד בשם מסר-ריבלין, בה היו שותפים עו"ד אורי מסר והמתלונן, על החלטתם של נאמנים נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ (בהסדר נושים). הנאמנים דחו את הוכחת החוב שהגישה השותפות על שכר טרחה שהגיע להם, לגרסתם, מחברת נידר עבור שירותים משפטיים שנתנו לחברה שהייתה בעלת הקרקע, והתקשרה עם חברת נידר בעיסקת קומבינציה. במסגרת אותו הסכם התחייבה חברת נידר כלפי השותפות בתשלום שכר טרחתם, שייגזר מערכן של הדירות שייבנו בפרויקט. הקרקע היא במתחם הולילנד. הפרויקט לא יצא לפועל, ככל הנראה עקב אי מתן היתרי הבניה על ידי עיריית ירושלים בעקבות בדיקה שערכה לאחר שהתפרסמה פרשת הולילנד, חברת נידר נכנסה להסדר נושים, ושכר הטרחה שהיה אמור להשתלם לשותפות על פי הסכם הקומבינציה - לא שולם. הדיון בבית המשפט המחוזי הסתיים בהסדר שהושג על פי הצעת בית המשפט לפיו ערעורה של השותפות נדחה, אך לשותפות ניתנה הזכות להגיש תביעה לשכר ראוי. לאחר שקראתי וחזרתי וקראתי את הכתבות, נראה לי כי הדיון בתלונה צריך להתמקד במלים הבאות, המופיעות בשתי הכתבות: "העבודה למעשה לא הושלמה, כי הדירות לא נמכרו. חלק מהחברים עומדים להיכנס לכלא בגלל הפרשה, אבל עו"ד אורי מסר ושותפו לשעבר עו"ד אהרון ריבלין סבורים שמגיע להם שכר טרחה." אין חולק שהעבודה לא הושלמה, ואין חולק שהמתלונן סבור שמגיע לו שכר טרחה. עו"ד מסר לא הצטרף לתלונה שבפנינו, ולכן אינני רואה מקום להביע עמדה באשר לפגיעה שהכתבה פגעה בו, ואני מציע להתעלם מטענות שהמתלונן העלה בעניין זה. אך מקריאת הקטע שציטטתי מהכתבה ניתן להתרשם כאילו אותם "חברים" העומדים להיכנס לכלא הם חברים הן של עו"ד מסר והן של המתלונן, וכאילו יש פגם בדרישתו של המתלונן שישולם לו שכר טרחה לא רק בכך שהבתים לא נבנו, אלא גם משום פגם שדבק בו עקב עבירות שנעברו על ידי אותם "חברים", ששמותיהם לא פורטו בכתבה. המתלונן ציין בתלונתו את הסעיפים 4.א. ו-6.ג. לתקנון האתיקה. סעיף 4.א. מחייב עיתונים ועיתונאים שלא לפרסם דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף. לי נראה כי הקטע שציטטתי לעיל הוא אכן מטעה. סעיף 6.ג. קובע כי "פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה". ואכן, אני סבור כי ההקשר בין עו"ד אהרון ריבלין וחבריו לא היה הוגן ויש בו הטיה. בהמשך הכתבות מצוין: "ואז התפוצצה פרשת השוחד במתחם, שלא היה לה קשר לנידר, אבל הובילה להקפאת המצב התכנוני". ב"כ הנילונים, ניסה לשכנענו, כי הקביעה בכתבות שלפרשת השוחד אין קשר לנידר, צריכה הייתה להניח את דעתו של המתלונן. אינני מקבל טיעון זה, שכן המתלונן לא בא לריב את ריבה של נידר, אלא את ריבו שלו, ואין באמור לעיל כדי להרחיקו מפרשת השוחד. עוד טען ב"כ הנילונים בפנינו כי בית הדין איננו "עורך על" של כתבות בעיתון, וכי העובדה שסגנון הכתבה או תוכנה איננו נראה לבית הדין איננו מהווה עבירה אתית. אני מסכים לטיעון זה, אך אין בו להועיל במקרה שלפנינו. אני מבקש להדגיש, כי הנילונים לא טענו כאילו יש קשר בין עו"ד ריבלין לבין פרשת השוחד, אלא טענו כי לא כך עולה מהכתבה, וכך אינני יכול להסכים. ההקשר שהכתבות עשו בין אי ביצוע הבניה על ידי חברת נידר לבין פרשת השוחד, הוא תקין בעיני; התפוצצות פרשת השוחד אכן הביאה למניעת הבניה, ובעקבותיה לאי תשלום שכר הטרחה או לפחות לאי ההכרה בהוכחת החוב, אך ההקשר בכתבה בין אותם "חברים" העומדים להיכנס לכלא לבין המתלונן עו"ד אהרון ריבלין, הוא בעיני מטעה ובלתי הוגן. המתלונן לא כלל בתלונתו טענה על כך שהכתבת לא פנתה אליו קודם לפרסום על מנת לבקש את תגובתו, כנדרש בסעיף 5.א לתקנון האתיקה. אך הוא העלה טענה זו בפני ההרכב הראשון שדן בתלונה, שדן בה ודחה אותה, ובצדק. העובדות המופיעות בכתבה מבוססות על מסמכים משפטיים שאינם מחייבים בקשת תגובה. יש להניח שאילו היו פונים למתלונן, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה, שכן אין התקנון מחייב להציג בפניו את הכתבה, אלא רק לעמת אותו עם העובדות, והעובדות הנכללות בכתבה אינן במחלוקת. אשר על כן אציע לחברי לקבל את הערעור ולקבוע, כי העיתון כלכליסט-ידיעות אחרונות והכתבת ענת רואה עברו על סעיפים 4.א. ו-6.ג לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, והטיל על העיתון לפרסם החלטה זו ללא כל שינוי במדור "משפט" של העיתון, תחת הכותרת "החלטת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות". ________________ עו"ד יורם סמואל, יו"ר גברת צגה מלקו, חברה אני מצטרפת לדעתו של יו"ר ההרכב. ________________ צגה מלקו, חברה מר אמיר אורן, חבר לדידי, אין לקבל את הערעור . גם לאחר קריאה נוספת וחוזרת של הכתבה ושקילת טענותיו של עו"ד ריבלין, שהושמעו בדם לבו, נותר פער משמעותי של עלבונו הסובייקטיבי, המובן והמצער, לבין הנתונים האובייקטיביים שראוי לשופטם באמות המידה של האתיקה והתקנון. _______________ אמיר אורן, חבר מר מוטי רוזנבלום, חבר אינני רואה מקום לקבל את הערעור שהגיש עו"ד אהרון ריבלין מכיוון שלא מצאתי בכתבה עבירה על תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. יתר על כן, כפי שציינתי באותה עת, ההתייחסות ל"חברים" במשפט הבא: "העבודה למעשה לא הושלמה, כי הדירות לא נמכרו. חלק מהחברים עומדים להיכנס לכלא בשל הפרשה, אבל עו"ד מסר ושותפו לשעבר עו"ד ריבלין סבורים שמגיע להם שכר טרחה" – אכן מתייחס לחבריו של עו"ד מסר, בהמשך לכותרת המאמר ולכותרת הביניים שמתחתיה ולא לעו"ד ריבלין, שאינו מוזכר כלל עד לאותו משפט. על כן אני סבור שיש לדחות את הערעור. _________________ מוטי רוזנבלום, חבר אשר על כן נחלקו הדעות בין חברי ההרכב: שניים תומכים בקבלת הערעור ושניים סבורים שיש לדחות את הערעור. התוצאה היא כי הערעור נדחה וכי נותרת על כנה ההחלטה של הערכאה הראשונה שקבעה, כי כלכליסט-ידיעות אחרונות והכתבת ענת רואה לא עברו על תקנון האתיקה בכתבות שהתפרסמו ב – 25.5.14 במהדורת הנייר ובמהדורת האינטרנט של העיתון, ועסקו בסקירת הדיון הערעור שהגישו עורכי הדין מסר וריבלין אל החלטת הנאמנים בהסדר החוב של חברת נידר. היום, ה - 30 בחודש דצמבר, 2014 _______________ ______________ ______________ _______________ עו"ד יורם סמואל, יו"ר צגה מלקו, חברה אמיר אורן, חבר מוטי רוזנבלום, חבר