יום ש', יא’ בחשון תשע”ט
ביקור סולידריות של חברי מועצת העיתונות במועצת דלית אל כרמל: "מרגישים תחושה קשה של נבגדות"

חברי מועצת העיתונות ובראשם הנשיאה, השופטת בדימוס דליה דורנר ומנכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום, שמעו דברים אלה וכאובים אף יותר, במפגש עם חברי מועצת דלית אל כרמל, בראשות רפיק חלבי * שיח הזדהות בעקבות חוק הלאום * השופטת דורנר: "המועצה אינה גוף פוליטי – זהו ביקור של סולידריות"
מועצת העיתונות בכינוס מיוחד: "דיווחים עיתונאיים, תחקירים ופרשנויות העוסקים בחשדות הפליליים בעניינו של ראש הממשלה, אינם מצדיקים הכרזת מלחמה על העיתונות..."

כך החליטה בין היתר, מליאת מועצת העיתונות בכינוס שלא מן המניין, שהתקיים ביום שני 20.2.2017, נוכח ההתפתחויות בחקירותיו של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, והפרסומים על סדרת הפגישות בין מר נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס. כמו כן קראה המועצה לראש הממשלה, "לחדול מדבריו הבוטים והבלתי ענייניים נגד כלי התקשורת ככלל ונגד עיתונאים מסוימים בפרט"...
"מועצת העיתונות חיונית יותר מאי פעם"

דעתו האישית של עו"ד חיים שיבי, חבר נשיאות מועצת העיתונות כשליח אגודת העיתונאים בירושלים: "מועצת העיתונות הופכת חיונית יותר ויותר - ולא פחות - לאחר החשיפות האחרונות על הדרך בה התנהלו עסקות לכאורה בצמרת"
מועצת העיתונות מגנה בתוקף את התקפותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה על התקשורת

מועצת העיתונות מגנה בתוקף את התקפותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה על התקשורת כתחליף לביקורת לגיטימית. הניסיונות לקעקע את אמינותם של העיתונאים מאיימים על חופש הביטוי והדעה בישראל, ביטויים כמו ״תקשורת בולשביקית״ הינם פוגעניים ואין להם מקום בשיח הציבורי. מועצת העיתונות קוראת לראש הממשלה לנהל שיח מקצועי ולא שיח שעלול להביא להסתה והשתקה של התקשורת.
מנשה רז: אילו שרים וח"כים היו מחויבים לכללי האתיקה של מועצת העיתונות

ההבדל בין שרים בממשלה וחברי כנסת לבין עיתונאים ואנשי תקשורת מתבטא בין השאר במידת מחויבותם לכללי האתיקה. לשרים, כמו לחברי הכנסת, חסינות שלעיתים קרובות מידי, הם מנצלים אותה באופן מחפיר ושערורייתי
עיתונות ומה שנותר ממנה: ועכשיו, טיפול בהלם

פרשת ביבי-נוני, עם החשיפה החלקית ככל שתהיה, היה בה כדי לגרום עצב, הלם, תדהמה לאלה שבחרו במקצוע העיתונות כשליחות חיים.לנגד עיני הרבים בתקשורת העושים את שליחותם נאמנה תוך דבקות בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות החל אמון הציבור בעיתונות ומה שנותר ממנה – לקרוס.
מועצת העיתונות מבקשת להצטרף לתיק הפירוק של רשות השידור

המועצה מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לצרפה במעמד "ידידת בית המשפט", כדי להציג את הסוגיות המקצועיות העולות בהליך הפירוק.
יוצאי אתיופיה לתקשורת: הפסיקו לציין את מוצאם של חשודים בעבירות

בפני מליאת מועצת העיתונות הועלתה דרישה לאכיפה של תקנון האתיקה האוסר אזכור מוצאם של מעורבים בפשיעה.
השופט גבריאל שטרסמן - יו"ר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות

השופט גבריאל שטרסמן, התמנה בימים אלה לתפקיד יו"ר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל במקומו של עו"ד אורי סלונים, שביקש לסיים את תפקידו.
מועצת העיתונות בישראל היא גוף וולונטרי, שהוקם בשנת 1963 במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. בחודש מאי, 2011, נרשמה המועצה כעמותה . המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה.
במועצה חברים נציגי ציבור (40%), עיתונאים (30%) ועורכים ומו"לים (30%).
מליאת מועצת העיתונות היא הקובעת את תקנון האתיקה. החלטות עקרוניות בתחום האתיקה העיתונאית נידונות בכל מוסדות המועצה: במליאה, בנשיאות ובוועדות מיוחדות, המוקמות לצורך בחינת נושאים שונים.תלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית מתבררות בבתי הדין לאתיקה.
מועצת העיתונות מופקדת - מטעם הגורמים המיוצגים בה - על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה. נציגי המועצה מגינים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.
מנכ"ל המועצה

מוטי רוזנבלום
יו"ר בית הדין לאתיקה

השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן
דובר מועצת העיתונות

אמיר רוזנבליט
עו"ד יעל גרוסמן
עו"ד אילן שדי - עו"ד ד"ר עמית גורביץ' - עו"ד איתן להמן
עו"ד שלומית משה
אם נפגעתם מידיעה או כתבה, עליכם לפנות תחילה לכלי התקשורת. אם הפנייה הזו לא הועילה, תוכלו להגיש תלונה למועצת העיתונות.
שינוי תקנון מועצת העיתונות

ההצעה לתיקון תקנון המועצה אושרה בנשיאות מועצת העיתונות ובמליאת מועצת העיתונות, בישיבתן ביום 23.4.2017.
נוסח הסעיף החדש: "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שפורסמו במרשם רשמי שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו"
תקנון מועצת העיתונות

1. שם וכתובת העמותה: 1.1 שם העמותה בעברית: מועצת העיתונות בישראל. 1.2 שם העמותה באנגלית: Israel Press Council. 1.3 כתובת משרדה הרשום של העמותה:רח' קפלן 12, תל אביב. 2. מעודכן לתאריך 25 באפריל 2017.
הערעור שבפנינו הוגש על-ידי המערערת, ולא הובאה בפנינו השאלה האם די בראיות שניצבו בפני הערכאה הדיונית כדי לבסס טענה בדבר הדרה של מגזר מסוים על-ידי כלי תקשורת מסוים, ובפרט, הדרה של המגזר הערבי על-ידי הנילונים. משכך, לא ראינו לנכון לשנות את קביעותיו של בית הדין קמא בעניין. לאור זאת, ומתוך הנחה ש-ynetוישראל היום אכן מפרסמים דרך קבע סקרים שנערכו רק בקרב הציבור היהודי על אף שהם רלוונטיים לכלל הציבור, ומשכך הם מדירים את הציבור הערבי, כפי שעולה מהחלטתו של בית הדין קמא, החלטנו לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע לפרסום ב-ynet מיום 23.1.2017 ולפרסום ב"ישראל היום" מיום 22.2.2017 ולקבוע כי פרסומים אלה עמדו בניגוד לסעיף 14 לתקנון.
לא נדון בטענה, כאילו העיתונאי והעיתון הפרו את החיסיון שהטיל בית המשפט. הפרת חיסיון שהטיל בית המשפט מהווה עבירה על חוק העונשין, ולבית דין זה אין את הכלים ואין את הסמכות לקבוע כי עבירה כזו אכן נעשתה, נושא החיסיון עלה לדיון רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות. עצם השאלה אם החיסיון הופר או לא, איננה מוכרעת על ידנו. על כן אנו קובעים, כי העיתונאי והעיתון לא עברו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכתבות שנדונו על ידינו.
אחרי שהפכנו והפכנו בסוגייה נשוא תיק זה, ולאחר ששמענו, רוב קשב, את דברי המתלונן, בהופעתו המכובדת בפנינו, הגענו, פה אחד, לכלל מסקנה, כי, ככל שנוגעים הדברים לסעיף 13 ב' לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות - איננו מוצאים שהעיתונאים ליבסקינד, כהן ועתון "מעריב" הפרו סעיף זה בתקנון.
במעשה זה הייתה הפרה של סעיף 4א' בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, שכן היה זה פרסום "ביודעין או ברשלנות של דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף".הדיוק בהצגת העובדות הוא מרכיב חשוב וחיוני באתיקה המקצועית של העיתונות. כל סטייה מנורמה זו היא פגיעה באתיקה העיתונאית, ויש בה כדי לגרום נזק לאמינותה של התקשורת בעיני הציבור.
החלטת בית הדין לאתיקה בתלונת שמאי גליק נגד ענת ברזילי "כלכליסט" 17 ביולי 2017 חברי בית הדין: ד"ר עמוס נבו, יו"ר; מר חיים נוי ומר בן דרור ימיני. המתלונן: שמאי גליק, הנילון: אמיר זיו, סגן עורכת "כלכליסט" החלטה: לפי הצעת בית הדין ובהסכמת הצדדים, סוכם שהעיתון "כלכליסט" יאפשר למר גליק לפרסם תגובה למאמרה של ענת ברזילי "אמנות על המוקד: האמת האפלה מאחורי הקפאת תקציב גלריה ברבור", שפורסם באתר האינרנט של העיתון ב11 בינואר 2017. התגובה תפורסם בהיקף זהה למאמרה של ענת ברזילי – ובצמוד אליו. בית הדין נותן לפשרה זו תוקף של החלטה.
אנו מורים בזאת למערכת וואלה לפרסם תיקון לכותרת בנוסח הבא: "בכותרת לדיווח על סקר שנערך עבור וואלה NEWS לכבוד יום האשה הבין-לאומי נפלה טעות: בהתאם לאותו סקר חה"כ ציפי לבני היא האישה המתאימה ביותר לכהן כראשת ממשלה, ולא כפי שפורסם."
"בכותרת לדיווח על סקר שנערך עבור וואלה NEWS לכבוד יום האשה הבין-לאומי נפלה טעות: בהתאם לאותו סקר חה"כ ציפי לבני היא האישה המתאימה ביותר לכהן כראשת ממשלה, ולא כפי שפורסם."
"היה על בית הדין קמא להתייחס בהחלטתו לסעיף כלשונו. משלא עשה זאת העניין ממשיך ומתגלגל עד עצם היום הזה. עם זאת, הובא לפנינו נוסחו החדש של סעיף 15 ב' אשר אליו התווספו המילים "שפורסמו במרשם רשמי ". אנחנו בדעה, שסעיף 15 ב' בניסוחו החדש, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להיות מקוים ככתבו וכלשונו"...
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, דחה את תלונתם של טל ואופיר קדוש, אשר הוגשה ע"י עו"ד לירון טרי, נגד מערכת "יצאת צדיק" בערוץ 22, בגין תחקיר אשר פורסם ע"י הנילון, בהתייחסו ל"כנופיית המגנטים", שעה שתואר וסוקר נושא הגעתם של האחים טל ואופיר קדוש, לתקן תקלה שלא היתה, מהלך אשר צולם ושודר לציבור הרחב.
מועצת העיתונות נגד היוזמה לחוקק חוק האוסר על הקלטת שיחה שלא בהסכמת כל המשתתפים

חוק זה, אם יחוקק, עלול לפגוע קשות ביכולת לבצע תחקירים עיתונאיים, הוא יקשה על עיתונאי להוכיח את אמיתות הפרסום במקרה ותוגש נגדו תביעת לשון הרע ויפגע ביכולתו להוכיח תום לב בפרסום.
מנשה רז: "למצב את מועצת העיתונות ככתובת שיש ביכולתה לתרום משמעותית לדימויה (הירוד) של התקשורת בישראל"...

אני מבקש להציע קמפיין פרסומי של מועצת העיתונות שיושתת על מסרים קצרים ביותר וימצב את מועצת העיתונות ככתובת. כתובת שיש ביכולתה לתרום משמעותית לדימויה (הירוד) של התקשורת בישראל ויכולה לשמש גורם מאזן לדברי הסתה ודמגוגיה שנשמעים הרבה כלפי העוסקות והעוסקים במקצוע הזה. הידוק הקשר עם הציבור גם יחזק את מעמדה של מועצת העיתונות בבואה לנקוט עמדה בסיטואציות מצוקה של התקשורת הישראלית וכאלה רק הולכות ומצטברות.