יום ה', ה’ באלול תשע”ח
מועצת העיתונות בישראל, מתנערת מן ההאשמות כלפי העיתון "ישראל היום", החברים במועצה, באשר להחלטת בית הדין לאתיקה, בנושא "פרסום סקרים בתקשורת, על דעת הציבור היהודי בלבד, אלא אם יש הצדקה עניינית לכך". "ישראל היום" היה כלי התקשורת היחיד שהודיע כי יקיים את החלטת בית הדין לאתיקה ויפרסם החלטתה במלואה.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, אירחה בלשכתה בבית המשפט העליון בירושלים, את העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט ואת מנכ"ל המועצה, מוטי רוזנבלום. בפגישה, שהתנהלה ברוח טובה, לא נתגלו חילוקי דעות כלשהן בין השופטת לעורך הראשי. "חברותה של "ישראל היום" במועצת העיתונות, חשובה מאד ואין להקל ראש בכך. יחד עם זאת אנו חייבים לשמור על בית הדין לאתיקה ועל קיום החלטותיו", ציינה השופטת. על-כך הודיע ביסמוט כי "ישראל היום" תקיים את החלטת בית הדין כלשונה, כבר ביום שלישי הקרוב (12 ביוני 2018) והוסיף: "עוד פגישה מעניינת עם השופטת דורנר, ללא חילוקי דעות"...
 
 
אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, קיבל את פנינו בצומת קורסי ומכאן ואילך לקח על עצמו את תפקיד המארח שהוא גם המדריך ומורה הדרך, לחברי מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, יחד עם חברי בתי הדין לאתיקה וכל זאת במסגרת הכינוס הארצי השלישי אותו החלטנו לקיים ברמת הגולן...
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, השופטת (בדימוס) דליה דורנר וחברי המליאה, משתתפים בצערה של מ"מ הנשיאה, עו"ד ארנה לין, במות האם, רות לין חושי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב דרך הים 117, חיפה בין השעות 16.00-20.00.
 
 
מועצת העיתונות קוראת לדובר צה"ל לחקור ביסודיות את נסיבות מותו של הצלם העיתונאי הפלשתינאי יאסר מורתגא, בירי צה"ל במהלך ניסיונות לבלום הסתערות פלשתינאית לעבר הגדר ברצועה. בתגובה למסר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והמילים - "צלם או לא צלם", אומרת המועצה כי על השר להגן על הבידול המאפשר לצלמים ועיתונאים להגיע לכל זירה ולתעד את הקורה בה.על מפקדי צה"ל לפעול להטמעת הצורך להגן על לובשי איפוד press מכל צד של הגדר וגם בתרחישי קיצון. המועצה תעקוב מקרוב אחר חקירת נסיבות מותו של מורתגא ותפרסם את מסקנותיה לאחר שהתחקיר יסתיים.
 
 
"גם כאשר זה לא נעים לנו, בין אם מימין ובין אם משמאל; עיתונות ותקשורת הן מוסד חשוב בדמוקרטיה", אמר הנשיא *** נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר התריעה מפני ההתקפות הקשות על התקשורת, תוך סימון עיתונאים. "דיבורים כאלה באווירה קשה וטעונה, עלולים לסכן בני אדם פיסית. חשוב לזכור: לא העיתונאי המציא את החקירה. הוא 'המביא', השליח, זוהי חובתו. העיתונאי ממלא את תפקידו" ****************** ************ בצילום: נשיאת מועצת העיתונות בישראל ושופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, ראש עיריית לוד יאיר רביבו ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ****************** ******************* * צילומים: קובי גדעון/לע"מ
 
 
מועצת העיתונות מביעה צער נוכח התקפתו החוזרת של ראש הממשלה על התקשורת וליבוי השנאה כלפיה. מצער מאד ואף מעורר חששות כבדים, להקשיב לראש ממשלה בישראל כשהוא שב ותוקף את התקשורת ומפנה אליה טינת המונים.אין דמוקרטיה של אמת ללא תקשורת חופשית. סימונה כיעד לתקיפה פעם אחר פעם, הוא תמצית הבוז לדמוקרטיה ולזכות להביע כל דעה, גם ביקורת ואפילו על העומד ליד ההגה. מועצת העיתונות מביעה את תקוותה שבחודש הסליחות שבפתחו עומד הציבור הישראלי, ימנע ראש הממשלה מסגנון זה.
 
 
מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית משפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, מזהירה כי הסימון החוזר ונשנה של ראש הממשלה את התקשורת כאויב הזומם "הפיכה" היא סכנה לאופיה הדמוקרטי של החברה בישראל. מועצת העיתונות דוחה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לערבב את התקשורת בהליכי החקירות נגדו, שמתבצעים על פי חוקי מדינת ישראל.
 
 
מועצת העיתונות בישראל קוראת לכנסת ולממשלה לחדול מקידום הצעות חוק שתוצאתן עלולה לפגוע קשות בעבודת התקשורת והעיתונות בכלל, ובעיתונות החוקרת בפרט. בעיקר מדובר על הצעת החוק המכונה "חוק ההמלצות" ועל הצעת החוק המכונה "חוק ההקלטות", שקבלתן תמנע מעיתונאים לבצע את עבודתם נאמנה ולספק לציבור מידע שראוי וחיוני שיקבל במדינה דמוקרטית.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות פרסם היום הודעת גינוי להפרדה בין העיתונאים והעיתונאיות במהלך סיקור ביקורו של סגן נשיא ארה"ב בכותל בירושלים, שפגעה ביכולתן של העיתונאיות לסקר את הביקור.מועצת העיתונות בישראל תובעת מכל גוף המתאם סיקור עיתונאי לאירועים תקשורתיים, כמו גם מלשכת העיתונות הממשלתית, לקבוע מיקום אחיד וזהה לעיתונאיות ולעיתונאים לצלמים ולצלמות, המגיעים לשטח לצורך ביצוע שליחותם העיתונאית.בכל תרחיש ומקום – לא תתאפשר במהלך התיעוד העדפה ו/או שוני במיקום התצפית על בסיס מגדר. אם נוהל המקום מחייב דיווח מרחוק - הוא יחול על גברים ונשים גם יחד.
 
 
העיתונאי והפרשן המשפטי הוותיק של קול ישראל, פרופ' משה נגבי הלך לעולמו בתום מאבק קשה במחלת הסרטן. נגבי היה פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. כפרשן משפטי הוא עסק בעיקר בעניינים אקטואליים, והרבה לעסוק בהגנה על זכויות אדם, חופש העיתונות, שמירת החוק והדמוקרטיה ובטוהר המידות של אנשי ציבור. בשם נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וחברי המועצה, אנו שולחים את תנחומינו למשפחה.
 
 
האיגוד, המייצג 360 כלי תקשורת, רשתות שידור ועיתונאים בתחומי הטלוויזיה, הרדיו, הפרינט, הצילום והמרשתת, משלושים ושתיים מדינות, עתר לבג"צ בדרישה מבית המשפט להורות למשטרה להפסיק את הגבלת הכניסה של עיתונאים למתחם הר הבית בירושלים בכלל ודרך שער האריות בפרט
 
 
נשיאת מועצת העיתונות בישראל, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר וצוות התגובות של המועצה, הביעו מחאה חריפה על הצרת צעדים של עיתונאים בשטחי סיקור בירושלים. המועצה מדגישה כי גם באזורי מתיחות גוברת, שמורה לתקשורת זכות לנגישות ומוטלת עליה חובה להגיע אל זירת ההתרחשות כדי לדווח נאמנה ומקרוב.
 
 
מועצת העיתונות תובעת מהיועץ המשפטי ומפרקליט המדינה לספק הסברים לגבי נחיצות הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת כתבי יד נוספים בנושאים פוליטיים ומדיניים, מלבד זה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בייחוד שהדבר נעשה שלא על דעת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כלומר שלא מסיבות ביטחוניות חד-משמעיות.
 
 
תגובת מועצת העיתונות לתיקונים לחוק השידור הציבורי: מועצת העיתונות בישראל פרסמה הערב (23 באפריל 2017), בתום ישיבת המליאה, את התייחסותה לתיקונים לחוק השידור הציבורי, שאחד מהם אושר היום בממשלה ובוועדת השרים לענייני חקיקה:
 
 
"מועצת העיתונות בישראל מגנה בחריפות את הפגיעה החמורה והנמשכת של הממשלה והמערכת הפוליטית בשידור הציבורי בישראל", כך נאמר בהחלטת מליאת מועצת העיתונות, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בתום ישיבת חירום של שהתקיימה ב"בית הסופר" בתל אביב.
 
 
נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, פנתה במכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בקריאה לפרסם בהקדם האפשרי את ההקלטות מהשיחות שהתנהלו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס.
 
 
לרגל שנת ה 60 להקמתה של נצרת עילית, התקיימה ישיבה חגיגית מיוחדת, בהשתתפות נציגי מועצת העיתונות בישראל, בראשם הנשיאה - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר וראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, מוקיע בחריפות את בחירת המילים של רוגל אלפר בביקורת שכתב ב"הארץ" על תכנית הטלוויזיה "הנעלמים" ששודרה בערוץ 2 בהגשת יואב לימור (בצילום).
 
 
מועצת העיתונות קוראת למשטרת ישראל ולעומדים בראשה לרענן את נהליה בכל הקשור לחקירת עיתונאים. זאת בעקבות חקירת כתב "הארץ" ניר גונטז'. משהתברר למשטרת ישראל כי "המטריד" האלמוני הוא עיתונאי, העושה את מלאכתו נאמנה, לא היה מקום לחקירה נוספת.
 
 
צוות התגובות של מועצת העיתונות בישראל, פרסם אתמול את ההודעה הבאה המתייחסת לתגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתחקיר של אילנה דיין, בתכנית "עובדה": "הזכות לתגובה על המתפרסם בתקשורת הינה זכות יסוד בכללי האתיקה העיתונאית. מועצת העיתונות מוחה על כך, שהתגובה של ראש הממשלה אתמול לתחקיר "עובדה", חרגה מהמקובל, לא התייחסה לממצאי התחקיר והפכה לכתב אישום אישי כנגד ד"ר אילנה דיין".
 
 
כך אמרה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, בטכס הענקת "פרס דרור", לאתר האינטרנט "העין השביעית". בהחלטת וועדת הפרס בראשה עומדת השופטת דורנר, נאמר בין היתר: "בזכות אומץ ציבורי, רצינות עיתונאית ושיתופי פעולה, מצליחה 'העין השביעית' להביא לתזוזה חיובית מתמשכת במיצוב של הערבים בתקשורת בישראל".
 
 
מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, החליטה לפרסם בציבור הודעה חריפה המגנה כל ניסיון לפגוע בעיתונאים או לאיים עליהם, בזו הלשון: "מועצת העיתונות מגנה בתוקף איומים כלפי עיתונאים בגין עבודתם העיתונאית".
 
 
כך הגיבה נשיאת מועצת העיתונות, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, ביומן הבוקר של קול ישראל, על החלטת שר הביטחון ליברמן, לזמן את מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, ל"שיחת נזיפה", בגלל שידור התכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש.
 
 
מליאת מועצת העיתונות בישראל, בראשותה של הנשיאה, שופטת בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, קראה אמש לממשלת ישראל לשים אל ליבה לחשיבות הרבה בקיומו של רצף בשידור ציבורי מתפקד, עשיר ומקצועי. "פגיעה ברצף זה תהיה בכייה לדורות", נאמר בהודעה.
 
 
אל"מ אריאלה בן-אברהם, שנכנסה באחרונה לתפקיד הצנזורית הראשית, הוזמנה למועצה להציג את הסיבות בגללן דרשה מבעלי חשבונות ברשתות חברתיות לקבל אישור מוקדם לפני פרסום. "לא רוצים ולא יכולים לשלוט בכל המידע".
 
 
גם בסוכנות הידיעות "רויטרס" הופיע השבוע, כנראה לראשונה ב-165 שנות ההיסטוריה שלה – תוכן חדשותי שמומן על ידי גוף מסחרי. (בצילום: הגילוי הנאות בדיווח הסוכנות).
 
 
המועצה הקימה ועדה שתנסה למצוא נוסחה ראויה לבידול בין חדשות לפרסומות – על כל צורותיהן – בעידן התקשורת הדיגיטאלית.
 
כך החליטה בין היתר, מליאת מועצת העיתונות בכינוס שלא מן המניין, שהתקיים ביום שני 20.2.2017, נוכח ההתפתחויות בחקירותיו של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, והפרסומים על סדרת הפגישות בין מר נתניהו לבין מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות", מר ארנון מוזס. כמו כן קראה המועצה לראש הממשלה, "לחדול מדבריו הבוטים והבלתי ענייניים נגד כלי התקשורת ככלל ונגד עיתונאים מסוימים בפרט"...
דעתו האישית של עו"ד חיים שיבי, חבר נשיאות מועצת העיתונות כשליח אגודת העיתונאים בירושלים: "מועצת העיתונות הופכת חיונית יותר ויותר - ולא פחות - לאחר החשיפות האחרונות על הדרך בה התנהלו עסקות לכאורה בצמרת"
מועצת העיתונות מגנה בתוקף את התקפותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה על התקשורת כתחליף לביקורת לגיטימית. הניסיונות לקעקע את אמינותם של העיתונאים מאיימים על חופש הביטוי והדעה בישראל, ביטויים כמו ״תקשורת בולשביקית״ הינם פוגעניים ואין להם מקום בשיח הציבורי. מועצת העיתונות קוראת לראש הממשלה לנהל שיח מקצועי ולא שיח שעלול להביא להסתה והשתקה של התקשורת.
ההבדל בין שרים בממשלה וחברי כנסת לבין עיתונאים ואנשי תקשורת מתבטא בין השאר במידת מחויבותם לכללי האתיקה. לשרים, כמו לחברי הכנסת, חסינות שלעיתים קרובות מידי, הם מנצלים אותה באופן מחפיר ושערורייתי
פרשת ביבי-נוני, עם החשיפה החלקית ככל שתהיה, היה בה כדי לגרום עצב, הלם, תדהמה לאלה שבחרו במקצוע העיתונות כשליחות חיים.לנגד עיני הרבים בתקשורת העושים את שליחותם נאמנה תוך דבקות בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות החל אמון הציבור בעיתונות ומה שנותר ממנה – לקרוס.
המועצה מבקשת מבית המשפט המחוזי בירושלים לצרפה במעמד "ידידת בית המשפט", כדי להציג את הסוגיות המקצועיות העולות בהליך הפירוק.
בפני מליאת מועצת העיתונות הועלתה דרישה לאכיפה של תקנון האתיקה האוסר אזכור מוצאם של מעורבים בפשיעה.
השופט גבריאל שטרסמן, התמנה בימים אלה לתפקיד יו"ר בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל במקומו של עו"ד אורי סלונים, שביקש לסיים את תפקידו.
מועצת העיתונות בישראל היא גוף וולונטרי, שהוקם בשנת 1963 במשותף על ידי העיתונות (מו"לים, עורכים ועיתונאים) ונציגי ציבור – כמו גופים מקבילים בעולם. בחודש מאי, 2011, נרשמה המועצה כעמותה . המועצה מופקדת על שמירת הערכים של עיתונות חופשית וטובה, ובמסגרת זו היא קובעת את כללי האתיקה החלים על כלי התקשורת ואוכפת את הכללים האלה.
במועצה חברים נציגי ציבור (40%), עיתונאים (30%) ועורכים ומו"לים (30%).
מליאת מועצת העיתונות היא הקובעת את תקנון האתיקה. החלטות עקרוניות בתחום האתיקה העיתונאית נידונות בכל מוסדות המועצה: במליאה, בנשיאות ובוועדות מיוחדות, המוקמות לצורך בחינת נושאים שונים.תלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית מתבררות בבתי הדין לאתיקה.
מועצת העיתונות מופקדת - מטעם הגורמים המיוצגים בה - על שמירת הערכים של עיתונות חופשית, בהם חופש המידע, חופש הביטוי וחופש הבעת הדעה. נציגי המועצה מגינים על חופש העיתונות בהופעות בכנסת ובמאבק על דעת הקהל. בין השאר, המועצה נלחמת לביטול יוזמות חקיקה המבקשות להטיל הגבלות על חופש הביטוי; נאבקת בפעולות של גופים שלטוניים נגד עיתונאים וכלי תקשורת; ופועלת נגד מונופולים וקרטלים בתקשורת הישראלית.
מוטי רוזנבלום
השופט (בדימוס) גבריאל שטרסמן
אמיר רוזנבליט
עו"ד יעל גרוסמן
עו"ד אילן שדי - עו"ד ד"ר עמית גורביץ' - עו"ד איתן להמן
עו"ד שלומית משה
אם נפגעתם מידיעה או כתבה, עליכם לפנות תחילה לכלי התקשורת. אם הפנייה הזו לא הועילה, תוכלו להגיש תלונה למועצת העיתונות.
ההצעה לתיקון תקנון המועצה אושרה בנשיאות מועצת העיתונות ובמליאת מועצת העיתונות, בישיבתן ביום 23.4.2017.
נוסח הסעיף החדש: "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שפורסמו במרשם רשמי שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו"
1. שם וכתובת העמותה: 1.1 שם העמותה בעברית: מועצת העיתונות בישראל. 1.2 שם העמותה באנגלית: Israel Press Council. 1.3 כתובת משרדה הרשום של העמותה:רח' קפלן 12, תל אביב. 2. מעודכן לתאריך 25 באפריל 2017.
הערעור שבפנינו הוגש על-ידי המערערת, ולא הובאה בפנינו השאלה האם די בראיות שניצבו בפני הערכאה הדיונית כדי לבסס טענה בדבר הדרה של מגזר מסוים על-ידי כלי תקשורת מסוים, ובפרט, הדרה של המגזר הערבי על-ידי הנילונים. משכך, לא ראינו לנכון לשנות את קביעותיו של בית הדין קמא בעניין. לאור זאת, ומתוך הנחה ש-ynetוישראל היום אכן מפרסמים דרך קבע סקרים שנערכו רק בקרב הציבור היהודי על אף שהם רלוונטיים לכלל הציבור, ומשכך הם מדירים את הציבור הערבי, כפי שעולה מהחלטתו של בית הדין קמא, החלטנו לקבל את הערעור ככל שהוא נוגע לפרסום ב-ynet מיום 23.1.2017 ולפרסום ב"ישראל היום" מיום 22.2.2017 ולקבוע כי פרסומים אלה עמדו בניגוד לסעיף 14 לתקנון.
לא נדון בטענה, כאילו העיתונאי והעיתון הפרו את החיסיון שהטיל בית המשפט. הפרת חיסיון שהטיל בית המשפט מהווה עבירה על חוק העונשין, ולבית דין זה אין את הכלים ואין את הסמכות לקבוע כי עבירה כזו אכן נעשתה, נושא החיסיון עלה לדיון רק כהסבר מדוע העיתונאי והעיתון לא יכלו לפרט את הכתוב בחוות הדעת שניתנה בקשר לתוצאות בדיקת הרקמות. עצם השאלה אם החיסיון הופר או לא, איננה מוכרעת על ידנו. על כן אנו קובעים, כי העיתונאי והעיתון לא עברו על כללי האתיקה של מועצת העיתונות בכתבות שנדונו על ידינו.
אחרי שהפכנו והפכנו בסוגייה נשוא תיק זה, ולאחר ששמענו, רוב קשב, את דברי המתלונן, בהופעתו המכובדת בפנינו, הגענו, פה אחד, לכלל מסקנה, כי, ככל שנוגעים הדברים לסעיף 13 ב' לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות - איננו מוצאים שהעיתונאים ליבסקינד, כהן ועתון "מעריב" הפרו סעיף זה בתקנון.
במעשה זה הייתה הפרה של סעיף 4א' בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, שכן היה זה פרסום "ביודעין או ברשלנות של דבר שאינו אמת, אינו מדויק, מטעה או מסולף".הדיוק בהצגת העובדות הוא מרכיב חשוב וחיוני באתיקה המקצועית של העיתונות. כל סטייה מנורמה זו היא פגיעה באתיקה העיתונאית, ויש בה כדי לגרום נזק לאמינותה של התקשורת בעיני הציבור.
החלטת בית הדין לאתיקה בתלונת שמאי גליק נגד ענת ברזילי "כלכליסט" 17 ביולי 2017 חברי בית הדין: ד"ר עמוס נבו, יו"ר; מר חיים נוי ומר בן דרור ימיני. המתלונן: שמאי גליק, הנילון: אמיר זיו, סגן עורכת "כלכליסט" החלטה: לפי הצעת בית הדין ובהסכמת הצדדים, סוכם שהעיתון "כלכליסט" יאפשר למר גליק לפרסם תגובה למאמרה של ענת ברזילי "אמנות על המוקד: האמת האפלה מאחורי הקפאת תקציב גלריה ברבור", שפורסם באתר האינרנט של העיתון ב11 בינואר 2017. התגובה תפורסם בהיקף זהה למאמרה של ענת ברזילי – ובצמוד אליו. בית הדין נותן לפשרה זו תוקף של החלטה.
אנו מורים בזאת למערכת וואלה לפרסם תיקון לכותרת בנוסח הבא: "בכותרת לדיווח על סקר שנערך עבור וואלה NEWS לכבוד יום האשה הבין-לאומי נפלה טעות: בהתאם לאותו סקר חה"כ ציפי לבני היא האישה המתאימה ביותר לכהן כראשת ממשלה, ולא כפי שפורסם."
"בכותרת לדיווח על סקר שנערך עבור וואלה NEWS לכבוד יום האשה הבין-לאומי נפלה טעות: בהתאם לאותו סקר חה"כ ציפי לבני היא האישה המתאימה ביותר לכהן כראשת ממשלה, ולא כפי שפורסם."
"היה על בית הדין קמא להתייחס בהחלטתו לסעיף כלשונו. משלא עשה זאת העניין ממשיך ומתגלגל עד עצם היום הזה. עם זאת, הובא לפנינו נוסחו החדש של סעיף 15 ב' אשר אליו התווספו המילים "שפורסמו במרשם רשמי ". אנחנו בדעה, שסעיף 15 ב' בניסוחו החדש, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, צריך להיות מקוים ככתבו וכלשונו"...
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, דחה את תלונתם של טל ואופיר קדוש, אשר הוגשה ע"י עו"ד לירון טרי, נגד מערכת "יצאת צדיק" בערוץ 22, בגין תחקיר אשר פורסם ע"י הנילון, בהתייחסו ל"כנופיית המגנטים", שעה שתואר וסוקר נושא הגעתם של האחים טל ואופיר קדוש, לתקן תקלה שלא היתה, מהלך אשר צולם ושודר לציבור הרחב.
חוק זה, אם יחוקק, עלול לפגוע קשות ביכולת לבצע תחקירים עיתונאיים, הוא יקשה על עיתונאי להוכיח את אמיתות הפרסום במקרה ותוגש נגדו תביעת לשון הרע ויפגע ביכולתו להוכיח תום לב בפרסום.
אני מבקש להציע קמפיין פרסומי של מועצת העיתונות שיושתת על מסרים קצרים ביותר וימצב את מועצת העיתונות ככתובת. כתובת שיש ביכולתה לתרום משמעותית לדימויה (הירוד) של התקשורת בישראל ויכולה לשמש גורם מאזן לדברי הסתה ודמגוגיה שנשמעים הרבה כלפי העוסקות והעוסקים במקצוע הזה. הידוק הקשר עם הציבור גם יחזק את מעמדה של מועצת העיתונות בבואה לנקוט עמדה בסיטואציות מצוקה של התקשורת הישראלית וכאלה רק הולכות ומצטברות.
חדשות
חדשות המועצה
אודות המועצה
תקנונים
החלטות ופסקי דין
הודעות לעיתונות
טורים אישיים
אתרי עיתונאים
ועדות מיוחדות
ישיבות נשיאות
ישיבות מליאה
קישורים מקצועיים